"עשו אחי – אבי אדום ורומי"/ מאת ד"ר עירית אמינוף

עשו אחי/ ביקורת מאת חגי הופר

"עשו אחי – אבי אדום ורומי" מאת ד"ר עירית אמינוף (ראובן מס, 2015) הוא עיבוד של עבודת הדוקטוראט של המחברת, שעוסקת ב"עיון במקורות התלמוד והמדרש של ארץ ישראל בתקופת התנאים והאמוראים" בנוגע לדמותו של עשיו המקראי ושל מלכות רומי, שמומשלת בו. ובכל זאת מדובר בטקסט קריא מאוד ולא מסובך להבנה.

עשיו המקראי אינו דמות שלילית כל-כך, על אף שהוא מתכנן להרוג את יעקב אחיו, לאחר שזה גנב ממנו את הבכורה. דווקא יעקב הוא זה שעשה ראשון את המעשה הלא-מוסרי. עשיו נאהב על-ידי יצחק אביו והוא אף מכבדו ויוצא לצוד למענו, ולבסוף גם בא לקבור אותו. ואולם, אצל חז"ל דמותו הושחרה משחור, ובחלק הראשון של הספר אמינוף עוקבת בפרוטרוט אחרי ההשחרה הזו. מה לא נאמר עליו? הוא רוצח ואנס, וגם גנב, צאצאיו חוטאים בגילוי עריות, הוא מנסה להיראות צדיק למרות שהוא לא, למשל בשאלה, שמובאת גם ברש"י – "כיצד מעשרים את המלח?", ואפילו מידת כיבוד ההורים שלו, שחלק מהדרשנים מודים בה (אמינוף מקדישה פרק גם לצד החיובי הזה של עשיו בעיני הדרשנים), מוכחשת על-ידי כמה פרשנים אחרים.

אביא שתי דוגמאות ידועות:

 

בבא בתרא דף טז עמוד ב:

"אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום:

  1. בא על נערה מאורסה
  2. הרג את הנפש
  3. כפר בעיקר
  4. כפר בתחיית המתים
  5. שט את הבכורה.

 

בא על נערה מאורסה – כתוב כאן:  "ויבא עשו מן השדה", וכתוב שם (דברים כ"ב): "כי בשדה מצאה".

הרג את הנפש – כתוב כאן:  "עיף", וכתוב שם (ירמיהו ד'): "אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים".

וכפר בעיקר – כתוב כאן: "למה זה לי", וכתוב שם (שמות ט"ו): "זה אלי ואנוהו".

וכפר בתחיית המתים – שכתוב, "הנה אנכי הולך למות".

ושט את הבכורה – שכתוב, "ויבז עשו את הבכורה".

(כפי שניתן לראות, רוב הראיות מהפסוקים קלושות).

 

ועוד, בראשית רבה ע"ח:

"וישקהו" – נקוד עליו. אמר ר' שמעון בן אלעזר: בכל מקום שאתה מוצא הכתב רבה על הנקודה (האותיות הבלתי מנוקדות מרובות על המנוקדות) אתה דורש את הכתב, הנקודה רבה על הכתב – אתה דורש הנקודה. כאן לא הכתב רבה על הנקודה ולא הנקודה רבה על הכתב, אלא מלמד שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו. אמר לו ר' ינאי: אם כן, למה נקוד עליו? אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של יעקב אבינו של שיש, וכהו שיניו של אותו רשע. ומה תלמוד לומר "ויבכו"? אלא זה בוכה על צוארו, וזה בוכה על שיניו.

 

שלב נוסף בדרשנות על עשיו, לו מקדישה אמינוף את החלק השלישי בספרה, הוא הזיהוי שנוצר בין עשיו ובין מלכות רומי, "מלכות הרשעה". כאן גם נשאלת השאלה המעניינת העיקרית, ואולי היחידה, שבספר – מהיכן צמח זיהוי זה? אמינוף מציגה שתי אפשרויות עיקריות: האחת פשוטה, שמכיוון שעשיו זוהה עם רשע וכן מלכות רומי אז נוצר זיהוי ביניהם; והשנייה מורכבת יותר, לפיה הזיהוי החל עם דמותו של הורדוס, שהיה אדומי (עשיו=אדום) וכן נציב רומאי. אמינוף מנסה לתמוך באפשרות השנייה ולבסס אותה, אך אני לא השתכנעתי ולדעתי אין מספיק נתונים לבסס זיהוי שכזה ואלה שהיא נותנת אינם מובהקים. ועדיין, אפשר שדמותו של הורדוס הוסיפה על הנימוק הראשון. על כל פנים, רשעותו של עשיו לפי הדרשנים משליכה על רשעות רומי ולהיפך, וכן גם ניתן ללמוד כמה דברים על מלכות רומי עצמה מתוך המדרשים, כגון צורת המשטר, הצבא ועוד.

ולמשל, מדרש אחד טוען שעשיו הפקיר עצמו כנשים, כלומר למשכב זכר. ניתן לראות כאן השחרה נוספת, בדומה לרשימה הארוכה שהזכרתי בתחילה, אך סביר יותר שכאן הושלכו מנהגי רומי על דמותו ונתנו לו אפיון זה.

ואגב, גם בתיאור רומי קיימת כפילות אצל הדרשנים (בדומה לדברי על כיבוד ההורים של עשיו) – מצד אחד היא תוארה כ"ממלכת חוק משפט וצדק", אך ברוב הפעמים "כחומסת, גוזלת ונוהגת כזונה" (עמ' 337, בסיכום).

 

לסיכום, ספר חביב מאוד ומלמד, אסופה נאה של מדרשים והסבר בצידם, ספר הכתוב בצורה נהירה וקולחת. ובכל זאת, בעיה אחת היא, שהרבה מהמדרשים מופיעים כמה פעמים לאורך הספר והדבר נראה מיותר וגורם לשעמום בקריאה. כמו כן, השאלה המחקרית נידונה בפרק אחד, כששאר הספר נותר קצת תפל, אם כי הוא עדיין מעניין כאסופה, גם בלי טענה מחקרית מובילה. וגם הערה טכנית אחת: הערות השוליים מופיעות באמצע העמוד ולא בתחתיתו, באופן שאינו מקובל ונראה קצת מוזר, אבל מילא.

 

שורה תחתונה: ספר חביב מאוד, הנותן תמונה טובה על דמותו של עשיו במדרש.[1]

 

[1] עוד על דמותו של עשיו במדרשי חז"ל ראו כאן:

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1409723&forum_id=1364

עשו אחי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s