על "איש ללא הגיון" של וודי אלן

ראיתי עכשיו (באיחור) את הסרט "איש ללא הגיון" של וודי אלן. סרט מצוין! רוב המבקרים קטלו אותו אבל אל תאמינו. אם תסתכלו על התגובות למאמריהם תראו שרוב הקהל הפשוט כן אהב את הסרט.

זה סרט וודי-אלני טיפוסי, עם הניצוץ האינטלקטואלי המתוחכם שיש לכל סרטיו. אז נכון שזה יכול להיראות כמיחזור-עצמי, אך מי שרוצה במנה גדושה של סרט חכם ותרבותי יימצא את מבוקשו כאן.

הכי מצחיק אותי מבקרים שאומרים שיש כאן "פילוסופיה בגרוש". אבל זה סרט ולא מאמר אקדמי והעיסוק של הגיבור בפילוסופיה רק בא להצביע על דמותו, הוא לא אמור באמת לפתח רעיונות פילוסופיים עצמאיים. אבל כן יש כאן עיסוק בשאלה הפילוסופית של רצח שרירותי, כמו שידוע לנו מ"החטא ועונשו" של דוסטוייבסקי", וכן מסרטו הישן יותר והמעולה של אלן "פשעים ועברות קלות". וכן יש כאן עיסוק בשאלת המוסר הנבדל-כביכול של האדם שרואה עצמו כנעלה, כפי שהגה אותו לראשונה ניטשה.

אבל מעבר לאיכות הרעיונית, הסרט פשוט מהנה לצפייה, אין בו רגע משעמם והעלילה מתפתחת בקצב מתאים ומותח, גם אם לא לגמרי מפתיע. כמו כן, יש שתי תחבולות קולנועיות מעניינות ביותר בסרט: האחת, וויס-אובר של מחשבות הן של הגיבור והן של הגיבורה, שעצם החדשנות שבו מרעננת ולא פוגעת בקו העלילה; והשניה, שמניעה את עיקר העלילה בסרט ומהווה נקודת מפנה, היא המעבר של המצלמה מצילום שני הגיבורים לצילום קבוצה מקרית של אנשים המשוחחת לצדם במסעדה, קבוצה לה מצותתים הגיבורים. עוד לפני שנוכחתי שהסצנה הזו מרכזית בסרט חשבתי שהצילום הזה הוא מבריק.

ובכל זאת אני מוריד לו ציון על עודף-סולדיות, כלומר אין בו דרמה מסעירה באמת.

סיכומו של דבר, סרט מהנה ביותר, אל תחמיצו!

ציון: 8/10

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s