"דאעש – מסע אל מפתנו של השטן"/ מאת צור שיזף

דאעש/ ביקורת מאת חגי הופר

"דאעש – מסע אל מפתנו של השטן" מאת צור שיזף (הקיבוץ המאוחד, 2016) הוא מעין יומן מסע, משולב במקורות חיצוניים רבים, אודות הארגון הרצחני המוכר לכולנו מהחדשות, ארגון המדינה האסלאמית, דאעש.

דאעש הוא תנועה סונית פונדמנטליסטית במובן הראשוני של המילה פונדמנטליזם, כלומר – שאיפה להיות נאמן לדת המקורית, כפי שהיא הופיעה לראשונה בחיי הנביא מוחמד – כך למדתי מהרצאה של פרופ' זאב מגן, שאף הוסיף כי להערכתו הדבר בא כריאקציה למערביות החילונית השוטפת את העולם. ואולם, אין להכחיש שדאעש גם עונה על ההגדרה המושאלת והמוכרת יותר של פונדמנטליזם, כלומר – קנאות קיצונית.

שיזף כותב כי דאעש עלו לתודעה בסוף שנת 2014, מוזר, כי לי נראה שהם מככבים בחדשות זמן רב יותר, ואולי זו אשליה שלי. בכל אופן, הם נולדו כעשור קודם לכן, כפי שהוא כותב: "לידתה של המדינה האיסלמית בפלישה האמריקנית ובכיבוש עירק" (עמ' 64). תחילה היו חלק מאל-קעידה, אך בהמשך התפצלו והתנתקו מהם.

הספר פותח בטבח היזידים. שיזף משוחח עם בן כפר אחד ששרד, שמספר איך ראש הכפר הסכים להתאסלמות הכפר, אך ללא הועיל – לוחמי דאעש הרגו את הגברים, ואת הנשים לקחו להיות שפחות מין שלהם. ובהקשר זה הוא אומר: "לא נורא שהרגו לנו את הגברים והילדים, אבל הלוואי שהיו הורגים מאות גברים אבל לא את הנשים. הלוואי שהן היו חוזרות אלינו. אם מישהו יכול היה לעזור… תחזירו לנו אותן. זה הדבר הכי נדיב שמישהו יכול לעשות עבורנו. לעולם נהיה אסירי תודה אם יחזירו לנו את הנשים והבנות" (עמ' 23).

דוגמא אחרת לאכזריות של הארגון הזה אני לוקח דווקא מתוך עניין קטן יחסית: "האחדת המדינה נעשית בקודים של מראה והתנהגות: אסור לשחק כדורגל (שאבו באכר אל-בגדדי [ראש דאעש] כל כך הצטיין בו במחנה בוקה בו היה עצור) או לצפות בו, אסורים גם לבוש מערבי, אלכוהול ועישון. אם נתפש מעשן, שוברים את אצבעותיו בעיקומן לאחור והוא משלם קנס של 6,000 לירות עירקיות על כל סיגריה שנתפסה אצלו. על פי עדויות אחרות, מעשנים שנתפשו אולצו לעשן שיפוד לוהט" (עמ' 139-140).

נסתפק בזה.

 

הספר עשיר מאוד במידע, הן על הפוליטיקה והכיבושים של דאעש, והן – וזה החלק המרתק יותר מבחינתי – של עדויות מגוף ראשון של אנשים עמם משוחח המחבר. בכלל מדהים שבתקופה זו שיזף מעז להסתובב באזורים האלה. מספר עיתונאים שילמו על כך בראשם. על כך מגיעה לו מלוא ההערכה.

ואולם, אני חייב לציין, שכשהספר הגיע אליי גמעתי את 100 העמודים הראשונים שלו בנשימה אחת, אמנם, אך כשניגשתי לספר ביום שלמחרת כבר פחות רותקתי והחלתי לקרוא בקפיצות. וביום השלישי הקפיצות היו גדולות יותר. איני יודע, פשוט לא ממש מעניינים אותי כל נפתולי הפוליטיקה והצבא של הארגון המרושע והאכזרי הזה, ויש בזה כמובן גם משהו מעיק (שלא באשמת המחבר).

אבל למי שרוצה להכיר את דאעש וכן את המציאות שמסביבו קצת יותר לעומק, הספר הזה יספק לו את הסחורה בעודף רב. אולי הדברים לא מסודרים באופן לימודי פורמלי, אך הספר בכללותו מכיל בתוכו מידע רב. ולאנשי מערכת הביטחון ודומיהם דומני שזה בכלל ספר חובה.

 

שורה תחתונה: טוב למתעניינים בנושא.

דאעש

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s