אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם – הצד הכלכלי

אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם – הצד הכלכלי

משנה אבות ה י: אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע:

ואפשר לומר:

הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – זה הקפיטליסט הקיצוני, החזירי. לכאורה זו המידה האמצעית המומלצת ולכן נראית כ"בינונית", אך בעצם זו מידת סדום, אשר כל חטאה לפי יחזקאל הוא ש"יד עני ואביון לא החזיקה".

שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי – זה הקומוניסט. כך שמעתי פעם, שהרי אדם זה דוגל בשיתוף. ולכך יש להוסיף שגם הביטוי "עם הארץ" קולע לכך, שהרי אין הוא אלא ה"פרולטריון", מעמד העובדים היצרני.

שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ – באמת חסיד, נותן הצדקה. ואולם צריך להדגיש שאין הכוונה למי שמוותר על רכושו לגמרי – על אף שגם דוגמאות כאלה יש – שהרי אמרו חז"ל "המבזבז לא יבזבז יותר מחומש", אלא מי שנותן משלו, וגם את שלו הוא רואה כפיקדון שהופקד בידו. רק במובן זה מידה זו ניתנת להידרש מכל אדם, שהרי ברגיל לא כל אדם מסוגל לחסידות, ואף אמר קהלת "אל תהי צדיק הרבה".

שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי – זה אכן הרשע, הגונב והחומס. ואם פתחנו בשיטות כלכליות, הדוגמא שנראית הכי מתאימה לכאן היא המלך הכל-יכול, שלא מוגבל על-ידי חוקה.

יוצא שהשיטה הטובה ביותר היא מדינת הרווחה הסוציאליסטית, כדוגמת מדינת ישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s