"לספר את החיים"/ מאת סטיבן גרוס

לספר את החיים/ ביקורת מאת חגי הופר

"לספר את החיים" מאת סטיבן גרוס (כז"ב דביר, 2016) הוא לקט סיפורים טיפוליים קצרים מסופרים מפי הפסיכולוג המטפל. אלא שהסיפורים קצרים מדי מכדי להחזיק איזשהו ערך טיפולי, והם גם לא ממוקדים במעשה הטיפול עצמו. למעשה, מדובר ברצף אנקדוטות, שלא ברור מה הקו המקשר ביניהן. על הכריכה כתוב "לדעת לדבר על עצמך, לדעת להקשיב לאחרים", אבל ערך הדיבור הוא הרי דבר כללי מאוד והוא בסיס הטיפול הפסיכואנליטי, לכן אין הוא יכול באמת לשמש כחוט מקשר.

הספר, אם כך, לא יעניין פסיכולוגים לפי דעתי, וגם אדם מן השורה הוא לא יעניין, פשוט כי הסיפורים לא מעניינים מספיק. אני מנסה לחשוב את מי הספר כן יוכל לעניין ועולה בדעתי רק אנשים שמתעניינים בסמול-טוק של פסיכולוגים, אבל כמה אנשים כאלה יש?

הספר קצר, כ-200 עמודים, ובכל אופן לא הצלחתי לסיים אותו. הוא פשוט לא מספיק מעניין.

ובכל זאת, אם לסיים בנימה חיובית, אולי זה רק הטעם האישי שלי ואנשים אחרים כן ייהנו ממנו, מי יודע. מבחינתי לפחות הוא לא מומלץ. ואין לי טעם להאריך מעבר לכך.

%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s