"הריפוי של שופנהאואר"/ מאת ארווין יאלום

הריפוי של שופנהאואר/ ביקורת מאת חגי הופר

לאחר שקראתי את "כשניטשה בכה" (מזמן) ולאחריו את "בעיית שפינוזה" (לא מזמן) התפניתי לקרוא רומן פילוסופי נוסף מאת הפסיכולוג ארווין יאלום – "הריפוי של שופנהאואר" (כנרת, 2004).

 

תוכן הספר מתואר יפה הפעם בגב הספר:

"ג´וליוס, פסיכולוג בן 65, מגלה כי הוא חולה בסרטן סופני וכי נותרה לו שנת חיים אחת בלבד. עובדה זו מניעה אותו לבחון את פרי עבודתו במהלך השנים, ולשם כך הוא יוצר קשר עם פיליפ, מטופל לשעבר שלו מכור למין. פיליפ מספר לו שעל אף כישלון הטיפול הפסיכולוגי אצלו הוא נרפא מהתמכרותו בזכות קריאה בכתביו של פילוסוף ארתור שופנהאואר. פיליפ מצטרף לקבוצה טיפולית בהנחיית ג´וליוס ומעביר בה את עקרונות הפילוסופיה של שופנהאואר, אותם עקרונות שבזכותם הוא נרפא: האדם יכול למצוא שקט ושלווה בחיים אם הוא צופה בהם מן הצד, אינו לוקח בהם חלק פעיל, אינו יוצר קשר עם אחרים ואינו מתחבר לאחרים. בפגישות עולים רגשות עזים: אהבות, שנאות, פחדים, עצב ושמחה. חברי הקבוצה מתמודדים זה עם זה, עם ג´וליוס ועם החבר החדש פיליפ, ומגלים דברים חדשים על עצמם ועל אחרים. אלא שבסופו של דבר, כולם כאחד מגיעים למסקנה שכדי ליהנות מהחיים ולהפיק מהם משהו, צריך לחיות אותם ולחוות אותם".

 

אלא שכמו בספר "בעיית שפינוזה" (המאוחר ממנו אגב), גם כאן הספר מסופר לסירוגין – פרק או שניים על התקדמות הטיפול הקבוצתי המתואר, ופרק אחד על חייו ומשנתו של שופנהאואר.

את החלק הראשון, הטיפולי, מצאתי די משעמם, ובשלב מסוים אף החלטתי לדלג עליו, או על חלקים נרחבים מתוכו. לעומת זאת, החלק על שופנהאואר האיש – מרתק. הוא קרוב יותר ברוחו לספר עיון, או לביוגרפיה, ואולי לכן חיבבתי אותו, אבל בכל מקרה החלק הזה עניין אותי מאוד וגם למדתי ממנו הרבה.

למשל, למדתי על יחסיו של שופנהאואר עם אמו. אלה היו מעורערים תמיד, ובשלב מסוים נקטעו על-ידי האם. אני חושב שזה דבר אכזרי מאוד לעשותו, ואף ששופנהאואר תואר כאישיות בלתי נסבלת. הדבר יכול להסביר אולי, מהבחינה הפסיכולוגית, את העובדה ששופנהאואר מעולם לא נישא. אלא שחיי רווקות הם "מחלת פילוסופים" ידועה. גם קאנט היה כזה, וגם ניטשה (ועוד רבים אחרים), כשלגבי ניטשה יאלום מנסה לנתח את סיבות רווקותו בספר "בעיית שפינוזה" שהזכרתי, אך דומני שהניסיון הזה קלוש. האמת היא שכנראה שיש משהו בחיים פילוסופיים שלא תמיד מסתדר עם חיים זוגיים, והדבר שווה מחקר כשלעצמו. לא כולם ברי מזל כסארטר, שזכה לפגוש את סימון דה בובואר (אף שלא נישאו)…

 

אתן כמה דוגמאות לחוכמות שמצאתי בספר, שגם שופכות אור על הצד הפסיכולוגי של שופנאואר:

"כל שאיפת אוויר שאנו שואפים מרחיקה מעלינו את המוות, אשר אינו חדל להסתער עלינו… סופו של המוות לנצח, שכן מרגע הולדתנו גורלנו נגזר, והמוות משתעשע בטרפו רק רגע קט בטרם יבלענו. ואף על פי כן אנו ממשיכים בחיינו בעניין רב ומתוך השתוקקות רבה ככל האפשר, כשם שאנו מנפחים בועת סבון, והיא גדלה ומתנפחת, אף שאין ספק כי סופה להתפקע".

(שופנהאואר, מובא כמוטו של הפרק הראשון, עמ' 9).

 

"מן הראוי לציין ולהזכיר, כיצד אדם, לצד חייו בעולם המוחש, לעולם חי חיים נוספים במופשט… (ושם) בממלכת המחשבה השלווה והשקטה, מה שמילא אותו והניע אותו בעבר ברוב עוצמה, נראה לו עתה קר, חסר צבע ומרוחק: הוא אינו אלא צופה ומשקיף" (מוטו, עמ' 125).

 

"משל הדרבן, אחד הקטעים הידועים ביותר בכתבי שופנהאואר, מבהיר את השקפתו הצוננת כלפי יחסי אנוש.

יום חורף אחד התכרבלו כמה דרבנים בשקט כדי לחמם זה את זה ולא לקפוא. ואולם חיש מהר החלו לחוש בהשפעת מחטיהם זה על זה, ה שגרם להם לשוב ולהתרחק זה מזה. עתה, כאשר הצורך בחמימות שב וכינס אותם יחד, שוב הורגשה בעיית המחטים, וכך היטלטלו בין שתי רעות, עד אשר גילו את המרחק המתאים שבו יוכלו לסבול זה את זה. כך גם הצורך בחברה, שמקורו בריקנות ובחדגוניות חייו של האדם, מקרב אותו לזולת, אך תכונותיו הלא נעימות והדוחות הרבות שבות ומרחיקות אותם זה מזה…" ([לא מוטו], עמ' 223).

 

"את החיים אפשר להשוות לפיסת אריג רקומה, אשר כל אדם במחצית הראשונה של ימיו לומד לראות את צדה העליון, אך במחצית השנייה – את צדה האחר. הצד הזה אינו יפה, אבל הוא מאלף, משום שהוא מאפשר ללמוד כיצד נקשרים קצוות החוטים אלה לאלה" (מוטו, עמ' 267).

 

ובכן, לא אוכל לענות על השאלה האם לקרוא או לא לקרוא. אני, על כל פנים, התענגתי על מחציתו מאוד.

 

%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94%d7%90%d7%95%d7%90%d7%a8

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s