"שיעורי בית"/ מאת הרב חיים נבון

שיעורי בית/ ביקורת מאת חגי הופר

"שיעורי בית" מאת הרב חיים נבון (ידיעות, 2016) עוסק ב"הרב סולוביצ'יק על זוגיות, מיניות ומשפחה בימינו" (כותרת המשנה). אהבתי את ספריו הקודמים של נבון – "תיקו" ו"חוה לא אכלה תפוח", אך ספר זה שונה באופיו, כפי שמיד אפרט.

 

הספר פותח בפרק מצוין על "בדידות". הרב נבון טוען כי בדידות היא מצב קיומי, וכך ככל שאדם מעמיק יותר כך יש סיכוי רב יותר שהוא יחווה בדידות. אולי לכך התכוון קהלת כשאמר "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". פרק זה דיבר אליי במיוחד, כי לאחרונה – בביקורתי על הספר "הריפוי של שופנהאואר" – העליתי את הנקודה שרבים מהפילוסופים הגדולים נשארו ברווקותם. ובכן, הסברו של נבון לפי סולוביצ'יק יכול אולי להתחיל לענות על הסיבה לכך. וזה גם מתקשר מאוד, כמובן, לכל ההגות האקזיסטנציאלית. עוד אומר נבון, כי היחיד עומד לעומת הציבור, כשנשאלת השאלה מי חשוב יותר. לכאורה אומר הרב סולוביצ'יק כי שניהם חשובים, אך בצדק מחלץ ממנו נבון את ההכרעה, כי היחיד בכל זאת מרכזי יותר. הדבר ניכר כבר מהשם שבחר הרב סולוביצ'יק לספרו – "איש האמונה הבודד".

 

עד כאן הפרק הראשון המרשים, אך מהמשך הספר התרשמתי הרבה פחות. מוזכרים פה רעיונות דתיים מקובלים על זוגיות, אהבה ונישואין, לא משהו שלא שמענו קודם. ובכל זאת גם כאן מתגנבים כמה רעיונות מעניינים יותר, כגון זה האומר שנשים, יותר מגברים, מכוננות את אישיותן על-ידי יחסים אישיים עם הזולת, ועל כן היחסים הזוגיים חשובים להן יותר. כבר שמעתי את הרעיון הזה במקום אחר, ובכל אופן, למרות שהוא נשמע נכון, הוא עדיין צריך לעבור את "הועדה הפמיניסטית". או למשל רעיון נוסף, המבחין בין ההורים הביולוגיים ובין אלה הרוחניים. בהתאמה, ההורים הביולוגיים בתנ"ך הם אדם וחווה, ואילו הרוחניים הם אברהם ושרה. היהדות, אומר נבון, מחשיבה מאוד את ההורות הביולוגית, ובכל אופן, אני חושב, גם את העיקרון של ההורות הרוחנית היא מחשיבה מאוד. ואולם, הרעיונות המעניינים הנמצאים בין הדפים הם מעטים מאוד, לדעתי.

 

התמונה שוב משתנה לחיוב בפרק האחרון – "המאבק על המשפחה בימינו". כאן מביא נבון נתונים מדאיגים, אם כי ידועים באופן כללי, על הידרדרות מעמד המשפחה בעולם המערבי. מתגרשים יותר ומולידים פחות, למשל, בעיקר. ואם כי בישראל, אומר נבון, המצב טוב בהרבה משאר העולם המערבי. למשל לעומת ממוצע של 1.7 ילדים בעולם (אם אני זוכר נכון), בארץ הממוצע עומד על כ-3 ילדים למשפחה. וגם במגזר החילוני ניכרת עלייה בילודה. ובכל זאת, השפעת המערב ניכרת גם בארץ. לכך נותן נבון כמה המלצות לפי סולוביצ'יק, שכולן צבועות בצבע השמרנות הדתית, שכולם מכירים. אם לציין דוגמא בולטת, אז ההמלצה היא לא לשים דגש על האהבה בנישואין, אלא על המחויבות, על כריתת הברית. או לא לגור ביחד לפני הנישואין, כי זה מקבע את הקשר כלא-מחייב. דברים ידועים ושגורים, אך בלתי מקובלים בעולם החילוני.

 

לכן, אני חושב שהתמונה שנבון מציג היא שמרנית-לעילא ואין לאדם חילוני חופשי מה לחפש בה. אני לא חושב שהספר הזה מיועד למישהו מחוץ לעולם הדתי. השמרנות של נבון אולי לא צריכה להפתיע, אך בעקבות ספריו הקודמים, שציינתי בתחילה, ציפיתי לפנייה כללית יותר. באופן דומה מפגין נבון אי סובלנות כלפיי בעלי נטיות מיניות שונות ולימודי מגדר בכלל, באופן לא מפתיע, אבל מאכזב. בנוסף, כפי שציינתי, רוב הספר מציג הגות די מוכרת ושבלונית, שאותי לפחות לא עניינה במיוחד.
לכן אפשר לסכם את התרשמותי מהספר כאכזבה כללית עם כמה נקודות עניין ספורות.

 

%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%aa

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s