"כולנו בני חלוף"/ מאת ארווין יאלום

כולנו בני חלוף/ ביקורת מאת חגי הופר

הפעם אקצר.

"כולנו בני חלוף – וסיפורים אחרים של פסיכותרפיה" מאת הפסיכיאטר הנודע ארווין יאלום (כנרת זמ"ד, 2016) מביא לפני הקורא עשרה סיפורי טיפול שערך המחבר.

לספר מוטו יפה מאת מרקוס אורליוס:

"כולנו בני חלוף; הן הזוכר והן מושא הזיכרון. עד מהרה תשכח את כל הדברים, אך עד מהרה ישכחו כל הדברים אף אותך. חשוב כי מטבעו נוצר כל דבר כדי למות" (מתוך מחשבות לעצמי).

זהו מסר לא כל-כך מעודד ומובן למה קשה לאנשים להתמודד איתו. בספר זה מוצגים כמה ניסיונות התמודדות כאלה, בצד סיפורים אחרים שלא נכנסים לקטגוריה זו. לא מצאתי כאן תשובה חותכת למועקה הזו, אבל מה שיפה שאנשים תמיד יכולים לשוחח זה עם זה להתנחם בזאת מעט, או למצוא גורמי נחמה נוספים.

אני חושב שהספר יכול לעניין גורמי מקצוע רלוונטיים, אף שגם כאן לא לגמרי, כי בפעמים רבות מדובר בטיפול של פגישה אחת או שתיים, וכך קשה להגיע לעומקים באמת. אותי הספר לא כל-כך עניין, אבל גם לא סבלתי במיוחד. סך הכול – ספר סביר.

 

 

%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a3

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s