"אני מזמין משטרה"/ מאת ארווין יאלום

אני מזמין משטרה/ ביקורת מאת חגי הופר

"אני מזמין משטרה" מאת ארווין יאלום (כז"ב דביר, 2011) הוא סיפור קצר מאת המחבר הסובב סביב נושא טראומת השואה. הספר קצר מאוד ואורך לקרוא אותו פרק זמן של כשתי שעות טיפוליות, פגישה אחת, כ-50 דקות, לסיפור עצמו, ופגישה שניה להקדמה מאת פרופ' קרלו שטרנגר ושיחה שלו עם המחבר. סה"כ 800$ בשבילכם.

 

הסיפור מגולל פגישה של יאלום עם חבר מזמן הלימודים, שמספר לו על חוויה טראומטית שעבר בשדה התעופה, בו הותקף וכמעט נחטף, וניצל רק כאשר אמר שיזמין משטרה. זה הדהד לו טראומת עבר מתקופת השואה באופן ישיר ביותר. בסופו של דבר יאלום פותר לו חלום שחלם באופן המנקה אותו מרגשות האשם שאחזו בו.

הסיפור הוא יפה, אם כי לא ייחודי כל-כך לדעתי בנוף הפסיכולוגיה. הערך המוסף פה הוא בנושא הכבד שלו – השואה. במיוחד עניין אותי לקרוא על מושג חדש שלא הכרתי – הנילושים, שהם הנאצים ההונגרים, ששוטטו ברחובות ואיתרו יהודים, והיו אכזריים מאוד. הסמל שלהם היה שני חצים מצטלבים, בדומה לצלב הקרס (ראו עמ' 47).

 

ההקדמה, ועוד יותר מכך השיחה, שמצורפות לספר מעניינות אף הן, ולמעשה השיחה עניינה אותי יותר מהסיפור עצמו. קרלו שואל את יאלום בעיקר על יחסו ליהדות, ויחסו הוא מורכב. מצד אחד, הוא מתנער מהזדהות עם היהדות וישראל וטען כי הדת בכלל היא דבר שצריך להיעלם, ומצד שני כל חברי הנעורים שלו היו יהודים ובעקבות הספר על שפינוזה שהוא כותב בזמן התרחשות השיחה הוא נחשף הרבה ליהדות. עולה גם האפשרות שהעיסוק בנאצים בספר על שפינוזה התאפשר בעקבות ספר זה שאנו דנים בו. משהו בכל זאת נפתח בו, וזאת בעשור השמיני לחייו. גם זו בשורה.

 

לסיכום, ספר חביב, לא מרעיש בתובנותיו, אך בהחלט מעורר עניין.

%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%96%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%94

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s