"חכמים – כרך ה'"/ מאת בנימין לאו

חכמים ה'/ ביקורת מאת חגי הופר

"חכמים, כרך חמישי: ראשית הישיבות בבל ובארץ ישראל" מאת הרב בני לאו, ידיעות, 2017, 296 עמ'.

בעבר קראתי בשקיקה את ארבעת הכרכים הקודמים מסדרת "חכמים" של הרב בני לאו, ועל כן שמחתי שיצא לאור הכרך החמישי בסדרה ורכשתי אותו מיד. את הרב לאו אני גם שומע על בסיס יומיומי בפרויקט 929, קריאת פרק תנ"ך אחד ביום, שהוא עומד בראשו. ובכל זאת, צר לי לומר, אך נחלתי אכזבה מכרך זה.

כשניסיתי להבין מדוע זה כך, תחילה עלה בדעתי שמא תחום העניין שלי נדד והשתנה, אך איני חושב שזו הסיבה. הסיבה הפשוטה יותר היא שעתה עברנו מחכמי המשנה לחכמי התלמוד, והסיפורים אודות חכמי התלמוד שכאן הם, מה לעשות, פחות מעניינים.

אין כאן את ההברקות והתרוממות הנפש שסיפקו סיפורי התנאים, שהם גם בחלקם הגדול ידועים הרבה יותר, אלא רוב המסופר הוא ענייני כיבודים למיניהם של הרבנים זה כלפי זה, ענייני הלכות כאלה או אחרות, וכדומה. ואלה, מה לעשות, פחות מעניינים.

 

עדיין יש פה ושם הבלחות של מדרשים מעוררי עניין, כמו המדרש הזה:

"אותם גנבים שעלו לפומבדיתא ופתחו חביות (של יין). אמר רבא: היין מותר [ולא יין שבא במגע עם גוי והוא יין נסך – ח. ה.]. מה הסיבה? רוב הגנבים הם יהודים. (עבודה זרה ע ע"א, תרגום)" (עמ' 117).

-ויש להבין את הדברים בהקשר של זמן ומקום מסוימים ולא לצאת בהכללות.

 

או המדרש הזה:

"רב, כאשר היה מזדמן לדרשיש, היה מכריז: מי תינשא לי ליום אחד? רב נחמן, כאשר היה מזדמן לשכנציב היה מכריז: מי תינשא לי ליום אחד?… (יומא יח ע"ב, תרגום)" (עמ' 157).

 

הרב לאו מביא את התירוץ שהכרתי, שהרבנים עשו זאת כנגד המנהג הפרסי לתת אישה ללילה וכדי לא לעמוד בניסיון זה. אך הוא גם מביא הסבר נוסף, שפוטר את הראשון כאפולוגטיקה, ולפיו הדבר קרה לפי המנהג הסאסאני של "נישואים זמניים" ו"מתנה על מנת להחזיר".

המדרשים האלו מעניינים כי הם חריגים ודורשים הסבר, אך יש מדשים נוספים שמצאו חן בעיניי, למשל אלה עם הדמויות נשיות, של בת רב נחמן וילתא.

 

ובכל זאת, ברוב הספר לא מצאתי עניין רב, אף שאני יכול להעריך את העבודה שעשה הרב לאו, שבוודאי תשרת רבים, שמתעניינים בהווי התלמודי ושקועים בו. אך אני חושב שרוב הציבור הרחב, זה שאינו למדן מקצועי, יחשוב כמוני והנאתו מהספר תהיה מוגבלת.

 

לסיכום, אני לא אומר שהספר לא טוב, זה אולי הספר הכי טוב שיכול היה להיכתב על תקופה זו, הוא מציג את האמוראים (חכמי התלמוד) בזה אחר זה בצורה מיטבית. אלא אני אומר רק שאני פחות נהניתי ממנו, ובעיקר מהתוכן המסוקר עצמו.

חכמים ה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s