"על התשוקה"/ מאת רחל גוטסמן

על התשוקה/ ביקורת מאת חגי הופר

"על התשוקה" מאת ד"ר רחל גוטסמן, פן וידיעות, 2017, 302 עמ'.

לספר הזה הגעתי כמעט במקרה. חיפשתי מה לקרוא ולאחר שקראתי דברים אחרים שרציתי הספר הזה צד את עיני. את הכותבת, רחל גוטסמן, אני מכיר מפוסטים בפייסבוק שהיא מעלה מהווי המיתולוגיה היוונית, שבה היא מומחית. זה תמיד מעניין, אם כי בשטף היומיומי לא תמיד יש זמן וחשק לקרוא את הדברים בפורמט האינטרנטי. לכן אני תמיד מעדיף ספרים. ואכן, הספר הזה לא מאכזב. אמנם אני מכיר את המיתולוגיה היוונית לא מהיום, אך בכל אופן המחברת הצליחה גם לרענן את הידע הקיים וגם לחדש לי. וכל זה בכתיבה קולחת ומאירת עיניים. בספר משולבים אף קטעים של סיפורי אהבה מחייה של המחברת, וכן שירים, מכתמים ועוד. כמו כן, הוא מלא תמונות מרהיבות, ממש אלבום מהנה.

 

אני מוצא שעיקר חשיבותה של המיתולוגיה, בפרט זו היוונית, היא הארת צדדיה השונים של הנפש. לא בכדי השתמש פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בדוגמאות ומשלים מעולם המיתולוגיה היוונית. יש עדיין לדון ולראות איך כל אלה משתנים בתרבות מונותיאיסטית וכיצד הם מתפקדים בתוכה. הרי לקבל את האלים כאלים ודאי שלא נקבל, כמדומני. לכן נראה לי ולכן אמרתי שהסיפורים האלה טובים בעיקר כאילוסטרציות לחיי הנפש. וככאלה הם כמעט חסרי תחרות.

 

במקום להכביר מילים בעצמי, אציג כמה דוגמאות מהספר שימחישו לדעתי את הנקודה הזו, וכן דרכן אפשר יהיה גם להתרשם מאופיו הכללי של הספר:

 

"הדנאידות נענשו על רצח חתניהן בעונש נצחי בשאול. נגזר עליהן לשאוב מים בדליים אל תוך חבית גדולה מלאה חורים. עבודה רפטטיבית, חסרת תכלית, אינסופית, במדור אפל של הגיהינום.

נצח של עבודות בית…

זיגמונט פרויד, בספרו "מחקרים בהיסטוריה (1985), מתאר את עבודתו של הפסיכואנליטיקן כעבודה דנאידית… עבודה רפטטיבית שאינה מגיעה לעולם אל קו הסיום. הפסיכואנליטיקן כמוהו כדנאידה חסרת תקווה: הוא יוצק עוד ועוד מים חיים לנפשו הפצועה, למכל המחורר שהוא המטופל, אך המכל אינו מתמלא, והנפש אינה מחלימה" (עמ' 40, 42).

 

"הוא הרמס שלי, הפרעת קשב מהלכת. פגע רע. מתרוצץ, חסר שקט, שמח, סוער, פוחז, הולך ממני וחוזר. תמיד בדרכים. תמיד מבולבל ויפה. הוא הגבר הכי גחמני, חשקני ובוגדני שהכרתי, שהכי לא יודע כיצד לדחות סיפוקים מכל הסוגים, ותשוקתו הפוטנטית הנפלאה מסתערת עלי ועל העולם. הוא אחד שתמיד רוצה עוד, שאף פעם לא שקט, שאף פעם לא עייף. אחד שהעיר היא בשבילו ג'ונגל, והרחובות – נהרות גועשים. שערו השחור סתור, בגדיו תלויים ברפיון על גופו הרזה, כאילו גם הם מותשים כבר מריצותיו הבלתי-פוסקות. אפילו בשנתו זז גופו לאיזה קצב פנימי בלתי-סדיר" (עמ' 142).

 

"ואכן, עבודותיו [של פיקאסו] משופעות מינטאורים, בני דמותו, המבטאים באופן ישיר כל כך גבריות פראית, יצרית, אלימה ורבת און. דמויות של שריר, זיעה ושיער חזה. פוטנטיות מתפרצת.

לצד הארוטיקה והאלימות, יש בדימוי הזה משהו עצוב עד בלי די: גבר המחבר את נקודות חייו רק כדי לגלות שהוא למעשה מפלצת, לכוד לנצח בבדידותו האפילה של מבוך חייו, טורף את כל המעז להתקרב.

זהו גבר חזק-חלש, בודד מאוד: גיבור המסוגל לגבור על מכשולים רבים, אך לא על עצמו" (עמ' 164).

 

"דווקא דמותו פורעת הסדר, הטרנס-סקסואלית, המשגעת והמסוכנת של דיוניסוס עברה עם השנים גלגול אל דמותו של ישו המשיח. הנצרות הקדומה, ובמידה מסוימת גם זו של היום, מכילה אלמנטים שמקורם בפולחן דיוניסי: מוות ולידה מחדש, שתיית הדם של האל, איחוד גופני-מיסטי עם האלוהות, טקסי מסתורין המעניקים למאמין חסד אלוהי ומביאים לגאולתו בעולם הבא – כל אלה הגיעו אל הנצרות מהפולחן הפגאני לכבוד אל היין" (עמ' 216).

 

"וירג'יניה וולף על כוחו היצירתי של המוח הנזיל מינית:

"במוחו של הגבר הכוח הזכרי הוא הדומיננטי, כפי שהכוח הנקבי הוא הדומיננטי במוח האישה. מצב הקיום המאוזן והנורמלי הוא זה שבו שני הכוחות משתפים פעולה בהרמוניה רוחנית. אצל הגבר, החלק הנשי של מוחו חייב גם הוא להשפיע, והאישה חייבת לקיים מגע עם הגבר בתוכה. ייתכן שזו הייתה כוונתו של קולרידג', כאשר טען כי גדולי החכמים הם דו-מיניים. התלכדות זו של שני המינים היא המפרה את המוח כך שיפעיל את כל כישוריו המלאים. ייתכן מאוד שמוח זכרי לחלוטין או נשי לחלוטין אינו מסוגל ליצור"

חדר משלך, וירג'יניה וולף" (עמ' 244).

 

לסיכום, ספר מהנה ומעשיר, כדאי.

 

לפרטים נוספים, אתר נוריתה:

http://nuritha.co.il/he/node/47834

 

על התשוקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s