"הדרמה של הגבריות החדשה"/ מאת גבריאל בוקובזה

הדרמה של הגבריות החדשה/ ביקורת מאת חגי הופר

"הדרמה של הגבריות החדשה" מאת ד"ר גבריאל בוקובזה, מודן, 2017, 421 עמ'.

רבות מספרים לנו על זכויות האישה והגות פמיניסטית נראה שלא חסר, אך מה עם זכויות הגבר? מה עם המקומות בהן הוא מקופח? בנושא הזה בדיוק עוסק ספרו של בוקובזה, ד"ר לפסיכולוגיה בהכשרתו.

 

תחילה נשמע הדבר מוזר, הרי הגבר הוא דווקא בעמדה הפריבילגית, כפי שנהוג לומר היום, ולא נראה שהוא מקופח בכלל. אך בוקובזה מראה שתפיסה זו בטעות יסודה. למעשה, הגבר מחונך ומתובנת – ומוסלל – להתנהגות שנחשבת "גברית" ובכך נאלץ להקריב הרבה. כבר טקסי החניכה לגברים בתרבויות רבות מעמידות את הגבר בסכנה. גם ביהדות, טקס ברית המילה פוגע באיבר המין של התינוק. מכאן והלאה הוא נדרש להתנהגות קשוחה ואמיצה. כשהוא מגויס לצבא הוא נדרש אף להקריב את חייו, ומיליוני גברים נהרגו במלחמות וכמעט שלא נשים. כשטבעה הטיטניק, למשל, רוב הגברים קיפחו את חייהם, אך רוב הנשים ניצלו, מכיוון שלסירות ההצלה נכנסו "נשים וילדים קודם". כמו כן, מתו יותר עניים ממחלקות ב' וג' מאשר עשירים ממחלקה א', כך שהקבוצה הגרועה ביותר הייתה הגברים העניים, ש-97% מהם נהרגו, כמעט ללא סיכוי.

 

קראתי את זה בעניין מסוים ועלו לי מחשבות שונות. בעבר הייתה תנועת "זכויות הגבר במשפחה" שהייתה סוג של בדיחה, אך כיום נראה שיש יותר מודעות לנושאים אלה, למשל עם הירתמותו של ג'קי לוי למאבק הגברים הגרושים. ובאמת, יש דברים בגו. בעיקר הדברים נראים נכונים וכמעט מובנים מאליהם כאשר בוקובזה מדבר על הצד הפסיכולוגי, עליו הוא אמון, ועל הדרישה המסורתית מגברים להיות מאופקים ולא להביע רגשות, דרישה שמכירה הכבד בצדה. כאן אין ספק כי יש מקום נכבד לספרו של בוקובזה, ויש להציע מודלים חדשים של גבריות.

 

אלא שכפי שנכתב בביקורת על ספרו בעיתון "הארץ" – וכאן אין לי הרבה מה לחדש – הוא מתמקד בעיקר בישן ולא בחדש. ואת הישן, מה לעשות, אנו מכירים היטב. אנו יודעים שהגבר נדרש תרבותית לאיפוק רגשי, אנו יודעים שמבחינה היסטורית הוא נדרש לסיכון עצמי מוגבר ולהיות "ג'נטלמן", אין בדבר זה כל חדש. לפי הכותרת הייתי מצפה לשמוע דווקא על המודלים המעודכנים, אך זה לא מופיע.

 

עוד מדבר בוקובזה על היחס לאב והיחס לאם. שניהם חשובים מאוד ושניהם מכוננים מבנים הכרחיים בנפש. אך גם כאן אין בוקובזה מחדש דבר. האם הוא ניסה לטעון כי חסות האם ולא האב אינה ברירת המחדל של "טובת הילד"? אם כך, הוא לא הצליח לשכנע אותי, הקשר לאם עדיין נראה לי הכרחי יותר. האם הוא מנסה לטעון כי יש מקום ליותר שוויוניות בתשלום המזונות? כאן יש יותר על מה לדבר, כמדומני, שכן קורה לא מעט שהאישה מרוויחה יותר מהגבר.

 

ועוד יש פרק על מיניות, וגם בו לא מצאתי חדש, אולי פרק זה יהיה טוב לסיפוק מידע מעודכן לצעירים. כן יש הפניית זרקור למודלים מיניים אלטרנטיביים, אך נראה לי שכאן עיקר החשיבות היא בכל זאת לגבריות הנורמטיבית העומדת במוקד, ובכל זאת טוב שגם סוגי הגבריות האחרים מוזכרים.

 

לכן קראתי את הספר בעיון עד עמ' 200 ומכאן קראתי בקפיצות ניכרות. הספר לא מספיק מעניין והוא מכביר מילים שלא לצורך. אולי קיצורו בהרבה היה מועיל לו. ועדיין, זה ספר חלוצי בתחומו ומי שמחפש מניפסט בנושא קיפוח גברים יוכל למצוא אותו כאן.

 

בנושא זה הוא אף חידש לי מילה – "אנדרופוביה", שמשמעה פחד מגברים, או שנאת גברים. אם להסתכן ברגימה, ובנימת הומור, אני חושב שאפשר להשתמש בה כך:

היא: ראית את הפרק השלישי בעונה השישית של "בנות"? מה אתה חושב שזה אומר על גברים?

הוא: טוב, לא צריך להיות אנדרופובים…

 

אז למדתי מילה (או הוזכרתי בה) וזה יפה, אך הספר לא מספיק מחדש ועל כן לא מספיק מעניין מבחינתי, על אף חשיבותו בבחינת פותח פתח לנושא.

הדרמה של הגבריות החדשה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s