"לא מכין קפה למלאך המוות"/ מאת אהרן מרגלית

לא מכין קפה למלאך המוות/ ביקורת מאת חגי הופר

"לא מכין קפה למלאך המוות" מאת אהרן מרגלית, עם עובד, 2017, 309 עמ'.

ספר זה הוא עיבוד והרחבה של ספרו הקודם של מרגלית "אתהלך", שהיה לרב מכר גדול בציבור החרדי ואף תורגם לכמה שפות.

מדובר בסיפור חיים אישי, ולא בספרות יפה לשמה, כך שהעיקר כאן הוא תיאור המאורעות, ולא הסיגנון.

ומאורעות רבים אכן יש כאן:

מרגלית נאלץ להתמודד בילדותו – בישוב הדרומי תפרח – עם שני אתגרים גדולים: האחד הוא אלם, ולאחר מכן גמגום, שנוצר כתוצאה מאירוע מפחיד וטראומטי. והשני, התמודדות על מחלת הפוליו, שבשנות החמישים הכתה בארץ והפילה חללים רבים. בעיה נוספת היא שהפוליו התגלה שבועיים לאחר האלם, כך שלא הייתה שהות לטיפול ראוי.

גם בהמשך חייו לא חסרו התמודדויות למחבר. המרכזית שבהם היא גידול ממאיר שהתגלה בפניו, והצריך, בין היתר, היוועצות רבה עם מומחים ידועי שם. כאן יש מוסר השכל נוסף, המחשת העובדה שאף המומחה הגדול ביותר עשוי לטעות – ובגדול.

את כל הצרות וייסורי-איוב האלה מרגלית עבר ויצא מהן כמנצח. גישת ההתמודדות שלו היא מובהקת – הוא אינו מוותר וגם לא עושה לעצמו הנחות. "לא מכין קפה למלאך המוות". גם כאשר סיכויי ההחלמה הם 5% הוא אינו מוותר. גם כאשר הוא יכול לבקש הנחות לעצמו הוא אינו עושה זאת, וכך מתנדב לצבא בשנות המלחמה ולאחריה, למרות מחלותו.

זוהי גישה שאפשר ללמוד ממנה איש איש לחייו, אך צריך לומר שצדה השני היא מה שנראה לעיתים כעקשנות יתר. כך בהתעקשותו לישון בביתו ביום שלפני הניתוח, למרות המלצת הרופאים שישהה בבית החולים, ועוד הרבה. לעיתים זה נראה קצת מוגזם. אך לטוב ולרע – זה האיש, וכך הוא הצליח להתקדם יפה.

דבר נוסף שקצת הפריע לי בקריאה שהכול, או כמעט הכול, מתואר כנפלא, מופלא ופלאי. הכול בסופרלטיביים חיוביים מאוד, גם כאשר לא נראית לכך שום סיבה אמיתית. יכול להיות שהדבר מתקשר לגישתו של המחבר כאדם חרדי, המחויב לראות את הטוב בכל דבר. ובכל אופן, מבחינה ספרותית זה קצת פוגם, אך אמרתי שהספר הזה הוא לא יצירה ספרותית, אלא סיפור אישי, שבא ללמד מעצמו לאחרים.

ועוד, הפעם מהצד החיובי, לא אוכל שלא לציין את דמות אימו, שדאגה לו בצורה מופתית ומכמירת לב והלב יוצא אליה בעקבות תיאוריו את הקרבתה. וגם האב, שהיה איש חסד וסייע לקשישים רבים, לאחר שהמשפחה עברה מהיישוב תפרח לירושלים.

לסיכום, סיפור חיים אישי מרתק, המובא בלשון נעימה ונוחה, אף שאינו יכול להיחשב לדעתי כיצירה ספרותית שלמה וכנראה גם אינו מתיימר לכך. הקורא בספר זה ימצא הרבה תובנות לחייו – והן גם מסוכמות בצורה נוחה על ידי המחבר בסיום.

אותי עניינה גם הבחירה של הוצאת עם עובד והוציא ספר זה בצורה מחודשת, ובכל להכיר לציבור הרחב את המתרחש בזירה הספרותית של הציבור החרדי. ימים יגידו האם זו תחילתה של מגמה, או הפצעה חד-פעמית.

לא מכין קפה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s