"רשימת האימהות"/ מאת גלי מיר-תיבון

רשימת האימהות/ ביקורת מאת חגי הופר

"רשימת האימהות" מאת גלי מיר-תיבון, עם עובד, 2017, 263 עמ'.

הספר "רשימת האימהות" עניין אותי מכיוון שהוא מספר על שואת יהודי רומניה וסבי וסבתי מהצד האחד באו משם. יהודי רומניה, שחלק בה הוא מחוז בוקובינה, נשלחו למחנה טרנסניסטריה, שהיה בעצם חבל ארץ באוקראינה שעבר לידי הרומנים.

הספר מספר על חקירתם של שני אנשים, יגנדורף ודנילוב. בתחילה לא מסופר לנו במה הם נאשמים, אך בהמשך מתבאר שהם נאשמים בכך שעמדו בראש ועד היהודים, שהיה אחראי בשליחת טרנספורט של יהודים אל מותם הוודאי.

שני האישים האלה מאשימים זה את זה, אך עם התקדמות הספר נחשפת האמת.

בין לבין יש פרקים שמספרים סיפורים אישיים. מבחינתי הקטעים האלה היו פחות אפקטיביים, בעוד קטעי החקירות היו מעניינים למדי בדרך כלל.

הערה אחת – יגנדורף בחקירתו משתמש כל הזמן במניפולציות אפולוגטיות, כגון: "אבל השופט, אתה משבש את דבריי, זו כלל לא כוונתי" וכיוצא בזה. בתחילה זה בונה את דמותו, המנוגדת תכלית הניגוד לקורקטיות של דנילוב, אך בהמשך, עם החזרות הרבות, זה כבר מתחיל להעיק. פסקאות שלמות בספר מוקדשות לאפולוגטיות הזו.

לקראת סוף הספר מתבהרת התמונה השלמה, שמטבע הדברים לא אוכל לחשוף אותה, ואז גם מתבאר שם הספר. פרקי הסיפורים האישיים תופסים מעתה את מרכז הבמה והם החשובים יותר.

כאן אני חייב לומר שהתיאורים המובאים, ובעיקר בפרק אחד, זעזעו אותי, ובפרק האחד המדובר גם  גרמו לי לתחושה רעה עד הרמה הפיזית. מי שנפשו עדינה מדי מוטב לו לדלג על ספר זה.

וכאן אף עלתה בי מחשבה כללית יותר – למה זה טוב? כלומר, למה לי לענות את עצמי? נכון, חשוב לדעת מה היה בשואה, אך כולנו נתקלנו בסיפורים כה רבים, האם אין לדבר סוף?

כשחשבתי על כך עוד קצת עלה בדעתי שאולי הבעיה כאן היא אחרת – בפתח הספר נכתב "כל המסופר בספר זה בדוי, אך כמעט כולו קרה" (מפי ברנרדו קוצ'ינסקי). לא לגמרי הבנתי מה הכוונה, אך בכל אופן ברור שאין כאן תיאור אחד-לאחד. אז אם התיאור אפילו לא תיעודי אני רואה עוד פחות מקום לו. ובעולם בו מסתובבים מכחישי שואה לא מעטים אני רואה בו אף טעם לפגם.

עד כאן בקצרה בעניין הזה וכמובן זו רק דעתי והתרשמותי האישית.

אך גם מעבר לבעיה הזו, אני חושב שהספר לא מספיק מעניין. מצד אחד, כאמור, דרמה חריפה מדי, ומצד שני פרקים רבים המתנהלים בעצלתיים.

על הכריכה נכתב כי עמוס עוז ממליץ על הספר הזה. אני מעריך מאוד את דעתו, אך הפעם דעתי שונה ממנה. לא שבספר אין צדדים חיוביים – הוא כתוב בצורה טובה, והחקירות די מעניינות בדרך כלל, ובכל זאת אין זה מספיק. זו דעתי.

לבסוף, למתעניינים בכל זאת בשואת יהודי רומניה אוכל להציע את הספר התיעודי "מעבר לנהר". אמנם טרם קראתי אותו, אבל ראיתי את הסרט התיעודי שנעשה לפיו. גם כאן העדויות מזעזעות, אך לא הרגשתי את אותה תחושת מועקה כמו בספר הזה, כנראה היות והסיפור אמיתי וחשוב לדעת אותו.

עטיפה_-_רשימת_האימהות(1)

2 מחשבות על “"רשימת האימהות"/ מאת גלי מיר-תיבון

  1. לדעתי, הספר רשימת האימהות הוא רומאן היסטורי מעולה. מעטים כמוהו בספרות העברית. אולי מאז פרסום ספרו של משה שמיר, מלך בשר ודם, לא זכינו לספר כזה. ניכר הדבר שהמחברת למדה והתוודעה היטב לפרשת טרנסניסטריה, לפני שכתבה ספר זה. הספר משכנע בתיאור מצבם של הגולים ומרגש מאוד, כאאשר הונוגע בגורלן של האימהות.
    יישר כוחה של גלי מיר-תיבון על הספר שנתנה לנו !
    אלכסנדר רופא
    פרופסור אמריטוס למקרא, האוניברסיטה העברית

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s