"עולם ללא יהודים"/ מאת אלון קונפינו

עולם ללא יהודים/ ביקורת מאת חגי הופר

"עולם ללא יהודים" מאת אלון קונפינו, יד ושם אונ' בן גוריון ואסיה, 2017, 381 עמ'.

אלון קונפינו, המחבר, הוא פרופסור להיסטוריה וככזה הוא עושה עבודה נאמנה ומדויקת, המגובה במובאות רבות. בספר זה הוא בוחן את הידרדרותה של גרמניה בשנות שלטונו של היטלר בכל הנוגע בחקיקה נגד יהודים. הוא מפרט עשרות אם לא מאות חוקים אנטי-יהודים שחוקקו במהלך השנים, החל משנת 1933 וכלה בשנת המפלה 1945, כן, אפילו בה. אחד הדברים המדהימים שבספר היא העובדה שגם כאשר כמעט כל יהודי גרמניה ואירופה בכלל היו במחנות, עדיין חוקקו חוקים רבים נגדם. כך בשנת 1942, ממש אמצע המלחמה, חוקקו שורת חוקים, ביניהם האיסור על יהודים לקנות ספרים, או – עוגות (עמ' 298). קשה להבין את הרציונל מאחורי העובדה הזו, אבל אני כשלעצמי חושב שהם פשוט נתקפו בולמוס חקיקה, שקשה היה לעצור אותו. אמנם, בהמשך, למשל בשנת 1945 עצמה, כבר חוקקו הרבה פחות חוקים.

דבר שני המופיע בספר הוא רדיפת הנאצים לא רק אחר היהודים, כי אם גם אחר היהדות. במקומות רבים, הנסקרים לאורך הספר, נשרפו ספרים יהודיים, הכוללים הן כתבי קודש והן כתבי חול מאת יהודים. קונפינו מתעכב אחר שריפת ספרי התנ"ך, שהרי התנ"ך מקודש גם לנוצרים, אלא שהשנאה כנראה הייתה עזה מדי. בהמשך, הוא מציין כי כתבו "ברית חדשה" חדשה, שבה מנופים כל ההפניות לברית הישנה, וזו נמכרה ב-200,000 עותקים. אי אפשר שלא לציין כאן את האמרה של היינה: "במקום ששורפים ספרים ישרפו גם בני אדם", ואי אפשר שלא לשאול את עצמנו כאן את השאלה הוותיקה – כיצד לא קראו יהודי גרמניה (לפחות הם) את המפה נכון ולא עזבו אותה מיידית, כפי שמעטים יחסית אכן עשו.

הספר, כאמור, עמוס בפרטים. בתמונה הכוללת אין הרבה חדש, אך הפירוט הרב נותן לה נופך נוסף, ולחוקרים הוא ודאי מועיל. בכך קונפינו משרטט באופן מצמרר את ההידרדרות במדרון עד הסוף העגום. בנוסף, משובצים בו כמה עשרות צילומים מרתקים מאוד.

[לאחר מחשבה, החלטתי למחוק פיסקה נוספת שהייתה כאן]

הספר רציני וחשוב.