איך לכתוב ביקורת לספר עיון

איך לכתוב ביקורת לספר עיון

אחד מקוראי, שאשמור בעילום שם, הציע לי לכתוב מדריך כיצד לכתוב ביקורת על ספר עיון. החלטתי להרים את הכפפה. לא שאני מומחה לדבר, אך צברתי די הרבה ניסיון בתחום, כך שאוכל לתרום מניסיוני.

  1. הרעיון המרכזי. הדבר החשוב ביותר בביקורת הוא להציג את הרעיון המרכזי של הספר ואת המהלך הכולל הקשור אליו. מי שלא יודע להבחין בעיקר ולהציגו בקצרה מוטב לו, לדעתי, שלא יכתוב ביקורות על ספרי עיון. אפשר כמובן לכתוב באופן כללי במה עוסק הספר והאם הוא מעניין או לא, אך זה סוג ביקורת פחות משמעותי לדעתי.
  2. תמצות. חשוב, כאמור, לתמצת רעיונות. לשם המחשה אספר סיפור, שאני מקווה שלא תובן ממנו לא נכון נימת שחצנות: בימי לימודי באוניברסיטה למדנו את "פואטיקה" של אריסטו. לפני המבחן על הספר הכנתי סיכום בן עמוד אחד המסכם בקצרה מה אומר כל פרק. נתתי לחבריי לצלם אותו ותוך יום-יומיים מצאתי בקפיטריה אנשים שאיני בקשר איתם לומדים מהדף הזה למבחן. אני חושב שזה אחד הדברים שהוביל אותי לנצל מיומנות זו גם לספרים אחרים. את "פואטיקה", אגב, סיכמתי שוב וניתן למצוא את הסיכום ברשת.
  3. פרק-פרק. מכאן, ששיטת כתיבה החביבה עליי היא קודם כל להציג סיכום של הספר, ובפעמים רבות בפרק אחר פרק שלו. זו שיטה שאני נוהג בה דווקא בספרים היותר חשובים בעיניי. צריך לומר כי שיטה זו נחשבת פחות מקצועית או אטרקטיבית, אך זו דרכי, שאינה מחייבת אחרים.
  4. נקודות ספורות. שיטה אחרת היא להציג מספר נקודות מתוך הספר. שיטה זו טובה כאשר לספר אין מהלך אחד ברור, או כאשר יש עומס של רעיונות. היא טובה גם כאשר מספיק לך להציג את הדברים שמצאו חן והיו משמעותיים בעינייך ביותר.
  5. ציטוטים. תמיד מועיל, אם כי לא חובה, להוסיף ציטוט/ים מתוך הספר. אלה יכולים לעזור להבין את טענותיו של הכותב, באופן אחד, ובאופן אחר, המתאים במיוחד לשיטת הנקודות הספורות, אפשר להציג ציטוט יפה במיוחד, כך גם קורא הביקורת מקבל תועלת נוספת מקריאתו.
  6. מבנה. אני כותב בדרך כלל במבנה קבוע: בתחילה אני מציין את פרטי הספר – שם הספר ושם הסופר, הוצאה לאור (אני משמיט את מיקומה, פרט שנראה לי לא חשוב), שנת הוצאה ומספר עמודים. אפשר לציין פרטים נוספים כמו מתרגם או מחיר. לאחר מכן תבוא התרשמות כללית מבואית מהספר כולו, ולאחר מכן גוף הביקורת, כמתואר לעיל. לבסוף בא הסיכום, בו אני שוב חוזר להתרשמות הכללית ומוסיף את דעתי והאם כדאי לקרוא או לא. לעיתים אני מוסיף "סיום" בו פרט נוסף על הספר, ולעיתים "שורה תחתונה" בה התרשמות אישית קצרה.
  7. דעה. חלק מהותי בביקורת היא כמובן הדעה האישית שלי כקורא. זו כאמור באה בסיכום, אך זה לא צריך למנוע ממני להוסיף הערות ביקורת שונות גם בגוף הסקירה. אפשר שתוספות אלה הן מה שמבדיל בין "ביקורת ובין "סקירה", אף ששתי הצורות כמובן לגיטימיות.
  8. ביקורת שלילית. ביקורת היא דבר חשוב, אך – בעיקר כאשר אני כותב על ספרים של כותבים ישראלים (אך לא רק) – אני משתדל לעדן את הביקורת ולנסות למצוא אף צדדים חיוביים בספר. כמו כן, לנמק ולנסות להראות מה בדיוק הבעיה או מה לא עובד. כתיבת ספר היא פרויקט רציני ואישי מאוד ועל כן צריך להשתדל לא לפגוע בציפור נפשו של הכותב.
  9. הגהה. אם כבר טרחתי וכתבתי ביקורת, הדבר המתבקש לעשותו הוא לעבור עליה שוב ולראות האם נפלו טעויות הקלדה. מניסיון, כמעט תמיד נופלות טעויות כאלו, על כן עדיף לתקנן ולאפשר קריאה חלקה.
  10. הפצה. יש מספר דרכים להפיץ את הביקורת שלכם. אפשר סתם לכתוב בפייסבוק, או לעשות דף סקירות מיוחד בפייסבוק או ברשת (וורדפרס נוח לתפעול וחינמי). אני ממליץ גם על אתר הסקירות "נוריתה" בו אני כותב, ואם לא בכתיבה לפחות בקריאה.

זהו, אלו העצות שלי, אך כאמור, זו רק הדרך בה אני כותב ואתם יותר ממוזמנים לאמץ לכם דרך אישית משלכם. כותבים רבים, ואף אני לפעמים, נוהגים למשל לספר חוויות מחייהם וכיצד הן מתקשרות לספר שקראו. גם זו דרך טובה, או כל דרך אחרת בה תבחרו.

 

בהצלחה!

 

2 מחשבות על “איך לכתוב ביקורת לספר עיון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s