"השותפות הגדולה"/ מאת יונתן זקס

השותפות הגדולה/ ביקורת מאת חגי הופר

"השותפות הגדולה – הדת, המדע והחיפוש אחר משמעות" מאת הרב יונתן זקס, מגיד, 2013, 381 עמ'.

"המדע מפרק דברים כדי להבין איך הם עובדים. הדת מצרפת דברים כדי להבין מה הם אומרים. אפשר לומר, בלי להיכנס לפירוט נוירולוגי, שהפעולה הראשונה נעשית בעיקר במחצית השמאלית של המוח, והשנייה קשורה יותר לזו הימנית" (מבוא, עמ' xiii).

זו הטענה המרכזית של זקס החורזת את כל דבריו ואותה הוא מנסה להציג ולהוכיח באופנים וצדדים שונים. בין היתר, החלוקה הזו תואמת בדיוק את החלוקה הידועה בין אתונה וירושלים, כשהראשונה מייצגת את החשיבה הפילוסופית והמדעית והשנייה את החשיבה הדתית, ובעיקר, כפי שמטעים זקס, את מסורת אברהם המתבטאת בשלוש הדתות – יהדות, נצרות ואסלאם.

לא אוכל להציג את כל טענותיו של זקס בספר מרתק זה ועל כן אסתפק בחלק קטן בלבד.

זקס טוען שכל ההפרכות המודרניות של ההוכחות לכאורה למציאותו של אלוהים מקובלות עליו, אלא שההוכחות הקלסיות הלכו בדרך היוונית-פילוסופית, כלומר זו השייכת לחצי המוח השמאלי, המנתח והקר, בעוד אלוהים שלו הוא אלוהי התנ"ך, שהוא אלוהים חם המתגלה בהיסטוריה (בניגוד לדעה הפילוסופית שהוא "אינו משתנה") ונקלט על-ידי חצי המוח הימני, האמון על סימביוזה וקומוניקציה. יותר מזה, זקס טוען, כי בדיוק הצד הזה חסר היום בעולמנו המדעי והמנוכר.

כך למשל במוסר. מאות ואלפי שנים האמונה באלוהים היא זו שמנעה מאנשים מלבצע עוולות. נכון שעוולות רבות נעשו אף בשם הדת, וזקס מודה בכך, אך עדיין הדת היא שהחזיקה את רוב האנשים ברמת מוסר סבירה. זכורה לי אמירתו של פילוסוף אחד, וולטר כמדומני, שאמר, אלוהים אינו קיים, אך אל תספרו זאת לעבד שלי, כדי שלא יהרוג אותי בלילה. והנה תהליך החילון טרף את הקלפים ונותרנו עם חלל ערכי.

עכשיו, זקס לא טוען שאנשים חילוניים הם לא מוסריים, כלל וכלל לא. ובזאת הוא מובחן באופן ברור מספר אחר שסקרתי לא מזמן – "פשוט להאמין" מאת משה רט ששואל בעקבות ההנחה הזו: "מי אמר ש"אסור לכפות את רצוני על אחרים"?". זקס הוא בדיוק ההפך ממנו, למרות שהוא חוזר על אותם מוטיבים בטיעוניו. אך תלוי איך הדברים נאמרים ומה המגמה שלהם.

מה שזקס כן טוען הוא, שאת התוצאה של אובדן הערכים אפשר לראות בצורה ברורה, למשל בעלייה חדה באחוז הגירושים או באחוז האנשים שאינם מתחתנים כלל, בירידה תלולה של מספר הילדים וכן הלאה והלאה. נראה לי שעם נתונים אלה קשה להתווכח.

אז הפתרון שלו הוא חזרה של הדת. הדת נותנת מסגרת קהילתית, שהיא כה חשובה לנפש האדם, וגם מעניקה לאדם משמעות לחייו הנמצאת מחוץ לו, שגם היא דבר חשוב לנפש. ולקראת סוף הספר הוא מונה יתרונות נוספים של הדת – נמצא שאנשים דתיים תורמים יותר מזמנם ומכספם, לא רק למטרות דתיות, וכן שאדם דתי המתפלל בקביעות הוא מאושר יותר ואורך חייו ממושך יותר.

 

במאמר מוסגר אומר, כי זקס מקדיש מקום נרחב לניטשה ורואה בו את נביא ומבשר החילוניות ועידן מות האל. כך ניטשה יצא בחריפות נגד המוסר היודאו-נוצרי, כשלדעתו יש ליצור אדם חדש, על-אדם, שיצור את המוסר שלו בעצמו. מה חבל שאת ההגות של ניטשה, אמנם בעיוות ניכר, אימצו דווקא הנאצים (בעוד ניטשה עצמו, נדגיש, סלד מאנטישמיות וניתק את קשריו עם וגנר, שהיה נערץ עליו בתחילה, בגלל האנטישמיות של האחרון). אז נכון שאי אפשר להכליל ממשטר רשע אחד על הכול, וכן שמשטרים חילוניים היום דווקא מוסריים מאוד, יחסית, ואפילו מרחיבים את תחומה של המוסריות, למשל בדאגה לבעלי חיים ולאקולוגיה של כדור הארץ, אבל עדיין גם אי אפשר להתעלם לגמרי מתופעה זו. הוא מראה שכבר היינה, בקטע די ידוע, צפה שגרמניה תיגרר לברבריות נוראה עם השלת מוסרות הדת (ראו עמ' 100). את המשך הדיון אשאיר פתוח.

 

ובכן, האם השתכנעתי? מצד אחד כן, השתכנעתי שהדת היא אכן עץ חיים למחזיקים בה, ויש בה תועלות רבות (לצד סיכונים, כגון פנטיות, שאליה התייחס זקס בהרחבה בספר אחר שסקרתי – לא בשם האל). אבל מצד שני לא, כי עם כל התועלות הרבות, כיצד עליי להאמין בדבר שאיני מאמין בו ולאמץ אורח חיים שאיני מאמין בו? גם אמונה בפיית השיניים או בסנטה קלאוס טומנת בחובה תועלות רבות (מתנות!), אבל כל אדם בוגר זונח אותה במהרה.

אבל בדבר אחד בכל זאת השתכנעתי מקריאתו של ספר זה – שזקס הוא אדם משכמו ומעלה! לאורך ספרו מצטט זקס עשרות ספרים, רובם ספרים באנגלית שלא תורגמו וזה כבר יתרון לקורא העברי, והוא דן בהם. על כן, קודם כל הוא אדם משכיל מאוד שכיף להקשיב לו. ושנית, כנראה כפועל יוצא של הראשון, הוא אדם מתון מאוד, כפי שציינתי קודם, וזו מעלה גדולה. כנראה גורם משפיע נוסף לכך הוא מושבו באנגליה וחובת ההתערות בעמים ובאמונות אחרות. לו היו יותר רבנים כדוגמתו אני חושב שכל הדת הייתה נראית אחרת, וכן גם היחס אליה.

 

לסיכום, ספר אינטליגנטי מאוד המעורר מחשבה ואף הערכה, אף כי הוא אינו עונה על כל השאלות הקיימות בתחום.

אעיר עוד כי החצי השני של הספר, בערך מעמ' 150, קצת פחות מרתק מהראשון.

השותפות הגדולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s