"האל החושני"/ מאת אביעד קליינברג

האל החושני/ ביקורת מאת חגי הופר

"האל החושני – לגופו של האל המופשט" מאת פרופ' אביעד קליינברג, ידיעות, 2017, 271 עמ'. תרגם אביעד שטיר.

אנו רגילים להגדיר את האל כישות מופשטת לגמרי, שאינה יכולה להיקלט בחושים. אך האם הוא אכן כזה? אביעד קליינברג, היסטוריון ומומחה לדתות, מראה בפשטות שלא. האל המופשט הוא מסורת הפילוסופיה הדתית של ימי הביניים, בעוד בתנ"ך ישנם ביטויים מאנישים רבים. כך גם אצל חז"ל נותרת ההאנשה, וכך – כמובן יש לומר – אצל הוגים נוצרים.

מעניינת במיוחד ההתייחסות אל הנושא אצל חז"ל. בכמה מדרשים חוזר מטבע הלשון "אלמלא מקרא כתוב אי אפשר היה לאומרו", ומיד לאחריו בא תיאור מגשים של האל. הבעיה היא שמדרשים אלה נסובים על פסוקים שבאופן ברור נאמרו בצורה מטאפורית. עובדה זו רק מחדדת הנטייה האישית של חז"ל בדבריהם.

בערך מאמצע הספר, קליינברג פורט את החושים אחד לאחד ומראה כיצד הם מאפיינים את האל בדרכים שונות. כך, למשל, חוש הטעם – האם יכול להיות שלאל יש טעם? ובכן, בסעודת לחם הקודש הנוצרית אוכלים בשרו ומדמו של ישוע ומודגש לנו כי אלו בשרו ודמו האמיתיים ולא רק מטאפורה שלהם (שאלה בפני עצמה שהתמודדו איתה היא, מה קורה כאשר נכנס זבוב לכוס היין המקודש). או למשל, האם אפשר לגעת באל? שוב, במסורת הנוצרית, תומא המפקפק לא האמין שהוא ראה את ישוע השב מן המתים עד שנגע בפצעיו.

ואולם, אני חושב שהפנייה לנצרות בעניין זה היא כהתפרצות לדלת פתוחה. ודאי שבנצרות קיימת הגשמה, הרי היא כולה מבוססת על כך!

לעומת זאת, בחוש השמיעה, קליינברג מביא התייחסות יהודית. על הר סיני נשמע קול ה' – איזה מין קול היה זה? הן ריה"ל בכוזרי והן הרמב"ם במורה הנבוכים נדרשים לכך. הרמב"ם מציע שתי אפשרויות: או שהכול היה במראה הנבואה, בחיזיון, או שהיה זה קול נברא. שתי האפשרויות לגיטימיות בעיניו, אף שנראה שהוא נוטה יותר לראשונה.

ושוב, כאן נראה שהתמודדו עם הבעיה ופתרו אותה, לפחות לגישתם, ועל כן לא לגמרי ברורה לי הפואנטה של המחבר בהצגת הדיון הזה.

 

לסיכום, כמי שהתעמק במורה הנבוכים בשנים האחרונות, הספר עורר אצלי עניין מיידי. ואולם, הוא התקשה לפרוע את ההבטחה, ולמעשה די אכזב אותי. זה שיש ביטויים מגשימים במקרא אנו יודעים, ועם זה בדיוק התמודדו הוגי ימי הביניים – ולא ניכר כאן שום פולמוס רציני עימם. וגם זה שבנצרות ההגשמה חוגגת, גם כן ידוע לנו, ואין כאן כל חידוש.

על כן, לא מצאתי עניין רב בספר זה. היוצא מן הכלל הוא המובאות הרבות מהוגים נוצרים השלובות בספר, המעניינות כשלעצמן, ובייחוד כאשר החומר הכתוב על הנצרות במחוזותינו הוא כה דל.

האל החושני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s