היקום על פי הפיסיקה המודרנית; היקום של איינשטיין/ ביקורת

היקום על פי הפיסיקה המודרנית; היקום של איינשטיין/ ביקורת מאת חגי הופר

"היקום על פי הפיסיקה המודרנית" מאת יורם קירש, עם עובד, 2006, 476 עמ'.

"היקום של איינשטיין – פריצת דרך בתפיסת הזמן והמרחב" מאת מיצ'יו קאקו, אריה ניר, 2005, 207 עמ'.

 

הספר של יורם קירש, "היקום על פי הפיסיקה המודרנית", נרחב ביותר ולדעתי מקיף את כל הנושאים החשובים של הפיזיקה עד לימינו.

הוא פותח בפיזיקה הקלסית, הכוללת בעיקר את המכניקה הניוטונית, את האלקטרומגנטיות לפי המשוואות של מקסוול, ואת התרמודינמיקה. מכאן הוא מגיע לאיינשטיין, עם תורת היחסות הפרטית והכללית, שפרצו את תחומי המדע. מכאן הוא עובר לתורת הקוונטים, שאיינשטיין עצמו היה ממניחי יסודותיה (ועל כך דווקא זכה בנובל), אף שבהמשך הציג לה התנגדויות ואתגרים. תורה זו עוד יותר מרחיקה אותנו מהתפיסה האינטואיטיבית של המציאות. אך כאן אנו רק במחצית הספר. בהמשך נידונים החלקיקים החדשים שנמצאו, כולל האנטי-חלקיקים, תיאוריית הקוורקים ותורת המיתרים. חלק זה הוא קשה ביותר להבנה וכולל שורה ארוכה של שמות חדשים וסימוניהם. לבסוף נידונה האסטרופיזיקה – תיאוריית המפץ הגדול, אל מול מתחרותיה הראשונות, החומר האפל והאנרגיה האפלה, חורי תולעת למעבר בין מרחבים ומכונות זמן משוערות. (חלק מהנושאים האלה, ובעיקר האחרונים, הופיעו מעובדים בקולנוע).

כאמור, לא נראה לי שקירש פסח על משהו. אך יש לומר כי החומר וסגנון ההגשה הוא קצת כבד. קירש מוסיף לנו את המשוואות המתמטיות, אף כי הוא חוסך לנו את החישובים המפורטים שלהן, שהרי בכל זאת זהו ספר לקהל הרחב ולא ספר לימוד לתלמיד.

 

אך מכיוון שאני יודע שרבים יירתעו מספר כבד כמו של קירש, יש באמתחתי הצעה נוספת, והיא ספרו של קאקו, "היקום של איינשטיין". קאקו אמנם מתמקד באיינשטיין, אך התמקדות זו היא בעצם כמעט כל הפיזיקה. כי גם הוא נצרך להתחיל בפיזיקה שקדמה לו, וממנה להגיע לתורת היחסות. ומכיוון שאיינשטיין התווכח על תורת הקוונטים – גם אותה יש לתאר. לבסוף, קאקו דן גם בתיאוריות מתקדמות יותר, כמו תורת המיתרים, שמתברר שהיא קשורה לתיאוריה מוקדמת שבאה לגשר בין תורת היחסות ותורת הקוונטים. כזכור, איינשטיין עצמו הקדיש את כל שנותיו המאוחרות לניסיון למצוא "תורה מאוחדת" כזו, שתאחד את כל התורות הפיזיקליות השונות והכוחות הפיזיקליים השונים – אך הדבר לא עלה בידו. התורה הראשונית שהוצעה, אומר במילה, הכילה חמישה ממדים, ואילו בתורת המיתרים יש עשרה ממדים. ותיאוריית M, המתקדמת עוד יותר, מכילה כבר אחד עשר ממדים.

ובאמת, אם יש לי הערה אחת על התוכן הפיזיקלי שקראתי בשני הספרים האלו, היא שהוא הופך מוזר יותר ויותר. אפילו יש כוח פיזיקלי אחד שקראו לו "מוזרות". ובהתאם לכך, ההבנה הופכת להיות קשה יותר.

אבל ספר זה הוא הרבה יותר קל באופיו, וגם קצר הרבה יותר, רק כ-200 עמ'. בנוסף, כמעט כמחצית ממנו מוקדשת לסיפור החיים של איינשטיין, מעין ביוגרפיה מקוצרת (בדומה לביוגרפיה אחרת שסקרתי פעם – "איינשטיין" מאת וולטר אייזקסון, המצוינת[1]).

 

לשתי המלצות אלה אוכל להוסיף עוד שתי המלצות לספרים המצויים ברשת.

האחד הוא "לחזות בתפארת" מאת אבשלום אליצור.[2] גם זה ספר שסוקר את כל תולדות הפיזיקה, והוא עושה זאת בחן רב ובקומוניקטיביות רבה, בתוספת פרטים ביוגרפיים שונים ומעניינים על כל דמות שנסקרת. הבעיה היחידה שלו היא שהוא אינו גמור לגמרי, אף שאין עובדה זו מפריעה הרבה.

 

השני הוא "מבוא לפיזיקה" של יואב בן דב[3], ספר מסדרת האוניברסיטה המשודרת, שמסכם יפה מאוד את התולדות הפיזיקה מימי היוונים, ואף שהוא מגיע רק עד תורת הקוונטים. במקור הוא מכיל 150 עמודים בלבד ואלה נקראים בקלות ובמהירות.

 

כל הכותבים שהזכרתי הם פרופסורים מכובדים בתחומם. יורם קירש כתב הרבה מספרי הפיזיקה של האוניברסיטה הפתוחה, וגם ספרים בנושאים כלליים – על האושר ועל קהלת – שגם הם מצוינים. מיצ'יו קאקו הוא כותב ידוע של ספרי מדע פופולרי וכתב כמה ספרים כאלו. אבשלום אליצור הגיע לפיזיקה בצורה אוטודידקטית, אך יש כבר ניסוי מחשבתי על שמו, וכמו כן כתב את הספר המרתק
"לפני ולפנים", על פסיכואנליזה ותנ"ך. ויואב בן דב כתב גם ספר מצוין על תורת הקוונטים בסדרת "מה?דע!".

 

ובכן, יש לפניכם מבחר גדול של ספרים מצוינים ושונים באופיים, עתה נותר רק לבחור ביניהם.

[1] ביקורתי כאן: http://nuritha.co.il/he/node/9962

[2] כאן: http://a-c-elitzur.co.il/site/siteArticle.asp?ar=167

[3] כאן: http://www.bendov.info/heb/books/physbook/index.html#chapters