"אמנות כפרשנות"/ מאת יעל מאלי

אמנות כפרשנות/ ביקורת מאת חגי הופר

"אמנות כפרשנות – פרשת השבוע בראי האמנות" מאת יעל מאלי, ידיעות, 2017, 207 עמ'.

מאז אפלטון נוהגים לחלק את המציאות לשלושה שטחים: האמת, הטוב והיפה, או אם תרצו, הנטורלי, האתי והאסתטי. ביחס למקרא ידועות במחוזותינו הרבה התייחסויות מהסוג הראשון והשני, כלומר מה נכון ומה לא, מה מוסרי ומה לא, והרבה פחות התייחסויות מהסוג השני, מה יפה. אולי יש לזה סיבה מובנת, שהרי התורה עצמה אוסרת על עשיית פסל ומסכה, אף כי רק של האל, ועל כן אך טבעי שמרוצת הדורות הביטוי האסתטי לא היה היתרון הבולט שלנו, אף כי לא היה חסר לגמרי. בארצות הנוצרים המצב שונה לגמרי, וכמעט כל כנסייה מעוטרת בציורים ופסלים לרוב.

מהבחינה הזו ספרה של יעל מאלי ממלא חסר גדול וטוב שהוא נוסף למדף הספרים שלנו. היא עוקבת אחר פרשות השבוע של הספרים בראשית ושמות (המשך כנראה יבוא), ולכל פרשה ופרשה מצרפת מספר ציורים רלוונטיים (כאלה לא חסר) ומסבירה אותם ברוב טעם. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אך כאן יש לנו גם את התמונה וגם את אלף המילים (בערך) המצורפות לה בצידה.

יעל מאלי היא בעלת שני תארי מוסמך, בתולדות האמנות ובהיסטוריה של עם ישראל, ועל כן נראה שאין מתאימה ממנה לכתוב ספר כזה. היא גם כתבה בנושא זה טורים קצרים בפרויקט 929, בו קוראים כל יום פרק מהתנ"ך, מלווה בפרשנויות. אני עוקב אחר המיזם, אבל האמת שלרוב לא קראתי את הטורים האלה שלה. פשוט יש מאמרים רבים ואני בוחר את המעניינים אותי ביותר, אי אפשר להספיק הכול. לכן גם מבחינה זו טוב שיצאו עכשיו דבריה כרוכים בספר, המאפשר יותר שהות והתעכבות ולא כפוף ללחץ הזמן.

בכל הציורים המובאים בספר אפשר למצוא הנאה אסתטית בצד עניין, בוודאי לאחר קריאת דברי ההסבר של המחברת. אך אני מצאתי, לא בפעם הראשונה, כי הציורים היפים ביותר, בעיניי לפחות, צוירו במאות ה-16 וה-17, תקופת הרנסנס ותחילת העת החדשה. כל פעם מחדש אני פשוט עומד נפעם מול מיומנות הציור המדהימה של ציירים אלה. אחר-כך נעשינו מתוחכמים יותר, אך גם איבדנו בעיניי איזשהו קסם. את אלו כמו אלו תוכלו למצוא בספר המלבב הזה.

 

בשולי הדברים, על – האמת, הטוב והיפה:

"קושט" היא מילה תנ"כית שמשמעותה אמת, כמו במשלי כב 21: "להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך".

"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" הוא פתגם חז"לי בו המילה קשוט כנראה גזורה מהמשמעות הראשונה שהזכרתי, אך היא באה כאן במשמעות מוסרית – תקן עצמך ואחר כך תקן אחרים, היה מוסרי בעצמך ואחר כך הטף לאחרים.

ו"קישוט" – כולנו יודעים מהו, דבר יפה (אף שאולי יש לו משמעות מנמיכה קצת).

אם כך, את השילוש של האמת, הטוב והיפה אפשר לומר גם כך:

הקושט, הקשוט והקישוט.

אמנות כפרשנות

2 מחשבות על “"אמנות כפרשנות"/ מאת יעל מאלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s