"הרמב"ם"/ מאת משה הלברטל

הרמב"ם/ ביקורת מאת חגי הופר

"הרמב"ם" מאת משה הלברטל, בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" של מרכז זלמן שזר, 2009, 319 עמ'.

אתמול כתבתי על הספר על מנדלסון בסדרה מעולה זו, אך במקביל אליו קראתי גם ספר זה על הרמב"ם. אלא שספר זה ארוך יותר, כך שלקח לי עוד יום לסיימו. בביקורת הקודמת התלוננתי מעט על שהמונוגרפיה היא הרבה יותר סיפורית מעיונית. הפעם המציאות הפוכה, והמונוגרפיה היא הרבה יותר עיונית מסיפורית.

הרמב"ם הוא הדמות הימיביניימית שאנו יודעים עליה הכי הרבה, לדברי הלברטל. עם זאת, עדיין מה שאנו יודעים הוא די מצומצם.

הרמב"ם נולד בקורדובה שבספרד, עיר עטירת שמות מפורסמים וחשובים, מבין היהודים כמו מבין הגויים. עם השתלטות המואחדין, קבוצה אסלאמית קיצונית, עבר למרוקו, ומשם לאחר זמן לארץ ישראל, ומשם במהרה למצרים, בה התיישב, והיה לראש הקהילה ולרופא המלך.

קיימת סברה שבתקופה מסוימת בחייו הרמב"ם התאסלם, לפחות כלפי חוץ. הלברטל אומר שלסברה הזו יש מקור אחד בלבד – דבריו של היסטוריון ערבי אחד – ועל כן יש להעמידה בספק.

עוד למדתי שמלבד אח אחד לרמב"ם היו לפחות שלוש אחיות, ושבן אחותו היה גם הוא רופא נודע. ועוד, שבניו ובני בניו היו נגידים במצרים במשך תקופה של 200 שנה.

מלבד זאת אנו למדים הרבה מתוך אגרותיו הרבות של הרמב"ם, כגון האיגרת לעובדיה הגר, ששאל האם הוא יכול לומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו", כאשר אלו כביכול לא אבותיו – ונענה שכן, שהרי אברהם הוא אביהם של כל באי עולם. או איגרת תימן ובה דברים על משיח אמת ומשיח שקר, ועוד.

ואולם, החלק הביוגרפי הזה תופס רק כרבע מהספר. עוד שלושה רבעים מהספר תופס העיון בספריו – הפירוש למשנה וספר המצוות; משנה תורה, יצירתו המונומנטלית; ומורה הנבוכים, הספר ההגותי החשוב ביותר בימי הביניים. כל חלק כזה תופס פחות או יותר כרבע מהספר.

אני התחלתי את הקריאה בחלק האחרון, על מורה הנבוכים, כי הוא עניין אותי יותר. כאן, ב-70 עמודים, יש סיכום ממצה של כל נושאי הספר העיקריים. סיכום מעולה ובין הטובים ביותר שקראתי בנושא. בנוסף, הלברטל מציג ארבע גישות שונות להבנת ופרשנות הנקרא – הספקנית, המיסטית, השמרנית והפילוסופית. למען האמת, יש להעמיד את שתי הראשונות זו מול זו את שתי האחרונות זו מול זו, והן גם מוכלות בעיקרן על חלקים שונים של המורה. אופן ההצגה הזה של צורות הפרשנות השונות ללא נקיטת עמדה מפורשת הוא הטוב ביותר בעיניי בספר מבואי ואני ממליץ על קריאת חלק זה (לפחות חלק זה) לכולם.

שני החלקים הנותרים – על פירוש המשנה ועל משנה תורה – מעניינים ומעמיקים אף הם. הלברטל תופס את עיקר הנושאים ומפרט את הסוגיות העיקריות – לפי מה שאני מכיר (וגם לפי מה שלא הכרתי) – של הספרים הנידונים. עם זאת, בספרים אלה, בצד חלקי המחשבה המעניינים, קיים אף חלק ארי של הלכות, ולכל הצד ההלכתי אני באופן אישי לא מתחבר.

 

לסיכום, מונוגרפיה מצוינת, עיונית מאוד, מאת אחד האנשים הבולטים והמעמיקים בתחום מחשבת ישראל. מתאים הן לבקיאים והן למתחילים, שכן על אף הנושאים העמוקים המובאים בו הוא נכתב לקהל הרחב. הספר כולו מומלץ, אך כפי שכתבתי אני בעיקר ממליץ על החלק האחרון (הכולל שני פרקים) הדן בספר מורה הנבוכים.

 

הרמבם

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s