שני ספרים על כלכלה

שני ספרים על כלכלה/ ביקורת מאת חגי הופר

"יסודות הכלכלה – מדריך לאזרח" מאת תומס סואל, שלם, 2017, 539 עמ'

"כלכלה עירומה – מפשיטים את מדע הכלכלה" מאת צ'ארלס וילן, ידיעות, סדרת פילוסופיה ומדע, 2006, 306 עמ'.

 

קראתי שני ספרים על כלכלה, ולמרות שאין לי תובנות יוצאות דופן החלטתי לכתוב בכל זאת, בקצרה, את רשמי הקריאה שלי.

 

הראשון הוא ספרו של תומס סואל "יסודות הכלכלה". קניתי אותו בשבוע הספר האחרון (שהתקיים בשנת 2017) ומאז אני קורא אותו טיפין-טיפין, בהפסקות גדולות. למעשה, הגעתי עד כה רק לאמצעו, בערך עמ' 250, אך כבר הספקתי לקבל רושם כללי עליו.

תחילת הספר נראית מועילה ואינפורמטיבית מאוד, וזאת למרות שברור מהר מאוד שהספר נכתב מעמדה אולטרה-קפיטליסטית. נראה שהמחבר סולד מכל התערבות ממשלתית, גם במצבים שהדעה הכללית חושבת שהיא נחוצה, כמו בקביעת שכר מינימום. ועדיין, זה לגיטימי להציג דעה זו, ורק על הקורא לזכור שזו רק דעה אחת, קיצונית למדי.

גם המשך הספר אינפורמטיבי מאוד, אך הוא פחות ופחות מחדש ככל שהוא מתקדם. ברגע שהבנת את העיקרון, אתה מבין איך פחות או יותר כל דבר מוסבר דרכו, וזה משעמם. לכן נתקעתי בקריאה. אני עדיין מקווה לסיים את הספר הזה, אך לא בטוח שכך יקרה.

 

בינתיים ניגשתי לספר נוסף, "כלכלה עירומה" מאת צ'ארלס וילן, מתוך הסדרה הטובה בדרך כלל של ידיעות אחרונות – "פילוסופיה ומדע", שכמה מספריה קראתי לאחרונה ברצף.

גם כאן הגישה היא קפיטליסטית, ליברלית, ימנית-כלכלית, אף כי בצורה מתונה הרבה יותר. גם כאן תחילת הספר נראית מבטיחה, אך ככל שממשיכים הדברים הופכים ליגעים יותר ויותר. עד כדי כך שהתחלתי לחשוב שאולי החומר עצמו לא מספיק מעניין, מבחינתי לפחות.

 

ובכל אופן, הנה דוגמה לרעיון כלכלי מעניין מתחילתו של הספר:

בדרומה של אפריקה קרן של קרנף שחור יקרה מאוד, שכן התושבים מאמינים שיש לה סגולות רפואיות. אך כתוצאה מכך מרבים לצוד את הקרנף הזה, עד שהוא הפך להיות בסכנת הכחדה. מה עושים? כאן הממשלה התערבה באופן חיצוני, צדה את הקרנף הזה, חתכה את הקרן שלו – ושחררה אותו לחופשי שוב. לכאורה, אין סיבה עכשיו לצוד אותו, אך למעשה המשיכו לעשות זאת, בין היתר מכיוון שיש ערך גם לבסיס הקרן, שאותה אי אפשר לחתוך. וכן מועלים נימוקים אחרים, כגון שצמצום מספר הקרנפים מעלה את מחיר הקרניים האחרות – אך הסברים אלה פחות משכנעים, ואיני בטוח אם התושבים הלא מתקדמים של האזור העמיקו לחשוב עד כדי כך. בכל אופן, הבעיה נשארה.

אני חושב שזו דוגמה כלכלית מצוינת, והיא דווקא מדגימה את נחיצות התערבות הממשלה במקרים מסוימים. אמנם התערבותה כאן לא הצליחה, אך ניתן לחשוב על אופני התערבות נוספים, כמו פתיחת שוק של קרניים מטעם הממשלה, שיוזיל את המחיר, ובמקביל פיתוח חוות של קרנפים כאלה. באופן כללי, נזכיר, החשיבה הכלכלית הקונוונציונלית מורה שככל שיש דרישה למוצר מסוים, כך יש אינטרס לריבויו. בעלי החיים שאנו אוכלים, למשל, מצויים בכמות עצומה ורבה הרבה יותר מחיות אחרות שלא נאכלות. אין שום סיבה שהגיון זה לא יעבוד גם כאן.

 

ובחזרה לעניינינו – זו דוגמה אחת לרעיון מעניין שכן מופיע בספר, ובאמת מופיעים בו כמה רעיונות מעניינים. אך הסך הכול, ובעיקר בהמשך הספר, לא מגיע לרמת עניין זו.

 

לבסוף, אזכיר כי לאחרונה כתבתי על שני ספרים נוספים בנושא כלכלה – החיפוש הגדול[1], שיצא לא מזמן, ואותו לא אהבתי; והפילוסופים הארציים[2], גם כן בהוצאת שלם הנוטה ימינה, שאותו אהבתי קצת יותר, אך עדיין הוא בעייתי למדי.

חיפושיי אחר ספרי כלכלה מעניינים נתקלים אם כך בקשיים. אולי אמשיך בחיפושיי אלה – ואולי לא.

[1] כאן: http://nuritha.co.il/he/node/52049

[2] כאן: http://nuritha.co.il/he/node/11894

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s