"רדיקליות אז, רדיקליות עכשיו"/ מאת יונתן זקס

רדיקליות אז, רדיקליות עכשיו/ ביקורת מאת חגי הופר

"רדיקליות אז, רדיקליות עכשיו – מורשת הדת העתיקה בעולם" מאת יונתן זקס, מגיד, 2016, 227 עמ'.

[קצרמר]

קראתי כמה מספריו של הרב זקס, הרב הראשי של אנגליה לשעבר, והתרשמתי מאוד מהאיש ומכתביו. הרב זקס שוחה בהגות העולמית ומצטט ממנה רבות וגישתו האמונית היא רחבה, פתוחה ומקבלת. הוא מציג גישה נאורה בצד עומק מחשבתי והתמודדות נבונה עם אתגרי התקופה.

גם בספר זה ישנן כל המעלות שציינתי. ואולם, בקריאה בו חשתי מעין תחושת חזרה מסוימת. לא נראה לי שהוא מחדש כאן הרבה בדבריו. אפילו בחלק מסוים (המספר על אברהם הרואה "בירה דולקת") הסתכלתי ברשימותיי לבדוק האם במקרה כבר קראתי ספר זה בעבר – וגיליתי שלא.

לכן, מי שלו זו קריאה ראשונה בספר מאת הרב זקס, לדעתי יהיה ויתרשם מאוד. אך אם מישהו, כמוני, כבר קרא בכתביו, נראה לי שייהנה פחות. אולי חסר פה נושא ברור ומובחן שיינתב את הקריאה. מסר רדיקלי של היהדות זה דבר די אמורפי וכללי, ובהתאם לכך – הכתיבה מתפזרת.

בעבר ייעצו לי לא לקרוא את כל כתביו ברצף משום החזרתיות שבהם, ואכן הקשבתי לעצה זו. ואולם, גם אחר פער זמן ניכר עדיין החזרתיות ניכרת. ובכל זאת נראה לי שארצה לקרוא גם את ספריו הבאים של הרב זקס. אולי – תלוי בנושא.

בין כך ובין כך גם ספר זה מחזק את הערכתי לתפיסתו החיובית והמרתקת של הרב זקס, אשר יש לקוות שתוטמע בלבבות כאן.

רדיקליות אז

"הדג שבתוכנו"/ מאת ניל שובין

הדג שבתוכנו/ ביקורת מאת חגי הופר

"הדג שבתוכנו – מסע את ההיסטוריה בת 3.5 מיליארד שנים של גוף האדם" מאת ניל שובין, ידיעות, סדרת פילוסופיה ומדע, 2010, 294 עמ'.

[קצרמר]

כמה וכמה אנשים המליצו לי על הספר הזה ואמרו לי שהוא מצוין, כך שכנראה זה באמת ספר טוב. אלא שהטוב הזה לא הצליח להגיע עד אליי…

ניל שובין הוא פרופסור לביולוגיה ואנטומיה והוא ממוצאי הטיקטאליק – יצור ביניים בין דג לחיית יבשה, אשר מהווה את "החוליה החסרה" שכל-כך קיוו למצוא, המאששת את תורת האבולוציה. תחילת הספר מוקדשת בעיקרה לממצא הזה.

אבל בהמשך הספר המחבר דן בעניינים מעניינים שונים. ניסיתי למצוא את ההגיון המקשר ביניהם ולא הצלחתי. בעיניי סדר הדברים חשוב מאוד. בתור קורא די מתחיל בתחום אני מצפה להצגה מסודרת, שתעזור לי גם בהמשך לדעת אילו חלקים "כיסיתי" ואילו לא. כאן לא קיבלתי את זה.

חלק גדול מהדברים קראתי בספר הקודם שסקרתי – "למה האבולוציה נכונה", למשל המחקר המרתק בעיניי על התפתחות העובר. ואף שכאן נוספים אי-אילו פרטים על נושא זה ועל נושאים אחרים.

מאידך, כמו שאמרתי בסקירתי הקודמת, יכול להיות שחסר לי החיבור הטבעי לנושא. עדיין אנסה לקרוא גם ספרים אחרים בתחום, בתקווה שהם יהיו יותר מסודרים ומאורגנים.

לסיכום, היעדרו של קו מנחה ברור מנעה ממני ליהנות מהחומר הרב שבספר. קליטתה של אינפורמציה חדשה מחייבת שיטה וכאן היא הייתה חסרה.

 

 

הדג שבתוכנו

"למה האבולוציה נכונה"/ מאת ג'רי א. קוין

למה האבולוציה נכונה/ ביקורת מאת חגי הופר

"למה האבולוציה נכונה" מאת ג'רי א. קוין, ידיעות, סדרת פילוסופיה ומדע, 2013, 431 עמ'.

זמן מה חיפשתי סיכום ראוי ופשוט לתורת האבולוציה. התחלתי לקרוא את ספרו של דוקינס "ההצגה הגדולה בתבל", אבל הפסקתי באמצע, הוא לא מצא חן בעיניי, מרוב עצים בו לא רואים את היער. המשכתי עם "כמעט כמו לויתן" של סטיב ג'ונס, שעוקב אחר ספרו של דרווין "מוצא המינים" פרק אחר פרק, תוך כדי חשיפת התגליות מאז, אך גם אותו זנחתי באמצע, מוצא המינים הוא רק נקודת ההתחלה והרבה התגלה מאז. וכך הגעתי אל ספר זה, "למה האבולוציה נכונה", והוא באמת מהווה סיכום ראשוני וראוי של מה שצריך לדעת בתחום.

לא שהקריאה בו הייתה נוחה לי מההתחלה, כי אכן נתקלתי בקושי גם כאן, שגרם לי לחשוב שאולי אין לי את החיבור הטבעי לתחום זה. אך אז המשכתי לקרוא ולאט לאט הספר התחיל לזרום יותר ולספק לי את המידע הנחוץ.

כמובן זו לא ההיוודעות הראשונה שלי עם האבולוציה, אך עד כה לא התעמקתי במיוחד בנושא הזה, שמעורר כל כך הרבה מחלוקות. ואולם, מי שמפקפק בנכונות התיאוריה הזו, יקבל שק מלא של הוכחות מקריאה בספר זה. האבולוציה היא לא "רק תיאוריה", כפי שמכנים אותה אויביה הבריאתנים, אלא תיאוריה מבוססת היטב, כל מה שהמדע שואף אליו ויכול להבטיח.

אני מצאתי עניין מיוחד בפרק 3: איברים שרידיים, עוברים ועיצוב גרוע. איבר שרידי אחד הוא התוספתן של האדם. התוספתן משמש לעיבוד התאית שבעלים, אך באדם, שאינו ניזון מעלים (למעט חסה וכו'?), אין לו כל שימוש. הוא אם כך שריד מתקופה קדומה בה היה לו שימוש. כיום אפשר להסיר אותו בלי חשש לשום נזק. ולהפך – נראה שהתוספתן רק מזיק, שכן הוא יכול לפתח דלקת, שבעבר לפחות הובילה למיתות רבות.

איבר שרידי נוסף הוא הזנב בבני אדם. מתברר כי יש תופעה כזו של אנשים שנולדים עם זנבות. זו אמנם תופעה די נדירה, אבל לא מאוד נדירה. המידע על ייצור הזנב מקודדת, אם כן, בדי-אנ-איי שלנו ופשוט בדרך כלל לא באה לידי ביטוי. אני לא רואה עוד דרך בה ניתן להסביר את התופעה למעט מציאות קדומה בה התקיימו אבותינו עם זנב.

זנב

[בתמונה: אדם עם זנב]

עיצוב גרוע אפשר לראות בעצב מסוים בגרון שלנו, המחובר לכלי הדיבור, אך לשם כך עושה עיקוף גדול במורד ובמעלה הגרון, כשבנקודה התחתית הוא מתלפף סביב שריר מסוים. ואם באדם הדבר מיותר, בג'ירפה הוא מיותר עוד יותר ומוסיף עוד כשלושה מטרים לעצב זה (מצטער על אי הדיוק בתיאור).

וזה רק על קצה המזלג. תורת האבולוציה הוכיחה את עצמה בכל אופן שבו נבדקה. בין היתר, נמצאו מאובנים בשלבים שונים, בדיוק בשכבות האדמה בהן הם היו אמורים להימצא. וכן נמצאו מאובנים של צורות ביניים, בניגוד לטענה הבריאתנית הנפוצה שלא נמצאו כאלה.

 

זהו אם כן ספר טוב ומועיל, המספק את הסחורה. לא אומר שהקריאה הייתה קלה לי, אבל הוא סיפק לי נתונים חשובים.

 

ואולם, מקור טוב ומתומצת אפילו מזה יש בערוץ היו-טיוב של "הגיון ומדע ישראלי". בשמונה פרקים קצרים, כשעתיים צפייה סך הכול, תיאוריית האבולוציה מוסברת בפשטות לכל דורש. אני ממליץ מאוד:

https://www.youtube.com/watch?v=cpuepyVvWkA

 

לבסוף, אתגור קצת יותר רציני (לפחות נראה כזה) משל הבריאתנים לתורת האבולוציה מצאתי בספר "אבולוציה בארבעה ממדים", מאת שתי פרופסוריות לביולוגיה, חוה יבלונקה ומריון ג' למב. בספר הן מציעות תיאוריה נאו-למארקיסטית (לאמרק זכה לבוז לאחר דרווין), בה האבולוציה מחולקת לארבעה רבדים, כשבאחד מהם יש מעין התכוונות כלפי הסביבה. קראתי חלק מהספר אך לא את כולו, לכן לא אוכל להאריך יותר. גם לא ראיתי התייחסות ביקורתית אליו. בכל אופן אפשר להתרשם מתוכנו מכתבה שפורסמה עליו ב"הארץ":

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1251550

 

למה האבולוציה נכונה