"פסח על שום מה"/ מאת הרב יונתן זקס

פסח על שום מה/ ביקורת מאת חגי הופר

"פסח על שום מה – בביאור ובתוספת מאמרים מאת הרב יונתן זקס", מגיד, 2015, 307 עמ'.

כל שנה לפני פסח אני משתדל לקרוא אגדה מפורשת אחת, כל פעם אגדה אחרת. השנה בחרתי בהגדה "פסח – על שום מה?" מאת הרב יונתן זקס. הרב זקס היה שנים רבות רבה הראשי של בריטניה ומייחדת אותו גישה רחבה, חובקת זרועות עולם, אך כזו היוצאת מתוך זווית הראיה של היהדות המסורתית. כבר קראתי כמה וכמה מספריו שתורגמו, נראה לי שאת כולם פרט ל"שיח ושיח" א + ב על פרשות השבוע, שרק עלעלתי בו, כי כבר שבעתי מפירושים על פרשות השבוע וראיתי שאין אצלו שם חידושים גדולים. מספריו בדרך כלל נהניתי, אף כי זיהיתי מגמה של חזרה מסוימת על הדברים.

גם כאן מגמה זו של חזרה ניכרת, אך גם כאן ניכרת המגמה הראשונה המבורכת שהצבעתי עליה – רוחב אופקים עצום, וגישה הומניסטית, אוהבת אדם – עתה אוסיף. אלה מאוד לרוחי, וכך גם כאן.

ההגדה מחולקת לחלק המסורתי של ההגדה עם פירושים קצרים בתחתית הדף, ובחלק השני כעשרים מאמרים עצמאיים סביב הסדר והפסח בכלל. מתוך שפע הנושאים שני רעיונות נגעו לי במיוחד ואציגם כאן בקצרה.

 

ברעיון הראשון זקס מזכיר את "משה והמונותיאיזם" של פרויד וטוען כי מצא בו "טעות פרוידיאנית" (למעשה היא לא פרוידיאנית במובן הידוע, אלא פשוט טעות, לכל היותר). פרויד מציד את הרעיון (של אוטו ראנק, אם אינני טועה – זה לא מצוין בספר) כי במיתוסים של גיבורים יש תבנית מסוימת החוזרת על עצמה, כחלק ממנה הגיבור נולד למצב מסוכן, מתמודד עם איתני הטבע ונאסף על ידי הורים מאמצים. הסיפור הזה חוזר אצל כורש, אדיפוס, רומולוס… הרקולס, גילגמש ועוד. אלא שסיפור משה, שבנוי אף הוא על פי תבנית זו, שונה בנקודה אחת משמעותית – כאן לא גיבור מהאצולה נאסף על ידי פשוטי עם אלא להפך, גיבור מפשוטי העם נאסף על ידי בית המלוכה. כאן פרויד ניסה להסביר כי הסיפור במקורו היה אחר, על פי התבנית הידועה, והוא שונה בהמשך. אך הרב זקס לא מקבל זאת, ראשית, כמובן, מתוך מחויבותו למסורת, אך שנית, מפני שלדעתו עצם ההיפוך הזה הוא עיקר המסר של הסיפור! והוא כותב:

"מיתוסים מספרים על אנשים שנולדו לגדולה. היקום הוא הייררכי. יש מי שנולד לשלוט, ואחרים – והם הרוב הגדול – נולדים להישלט. היהדות מכחישה את ההשקפה הזאת… הגבורה אינה נובעת מעובדת הלידה; היא שאלה של אומץ מוסרי" (עמ' 140).[1]

 

ברעיון השני (ראו עמ' 207-208), הפחות מרשים מבחינתי, אך עדיין מעניין דיו, זקס אומר כי היו ארבע מהפכות גדולות בתקופה המודרנית – האנגלית, האמריקאית, הצרפתית והרוסית, אך רק שתי הראשונות הצליחו להגיע להישגים בדרך סלולה יחסית (על אף היות מלחמת אזרחים בארה"ב), ואילו שתי האחרונות הובילו למשטרי טרור ולשפיכות דמים רבה. אז מה ההבדל ביניהן? לפי זקס, שתי הראשונות בוססו על ערכים מקראיים, ואילו שתי האחרונות על דברי פילוסופים – לוק בישר את המהפכה הצרפתית ומרקס את זו הרוסית. והנה, לפי החשיבה המקראית יש ריבון עליון, שהוא אלוהים, ואילו לפי הפילוסופים, האדם הוא הריבון – וזה מקור הבעייתיות. כך זקס. ואילו אני סובר אחרת. אולי ההבדל – אם נקבל את עובדת קיומו ואת האבחנה שמציע זקס – נעוץ בכך שבתנ"ך יש תורה מדינית מבוססת, ובאמת הרבו להסתמך עליו הוגים מדיניים מודרניים (כפי שמראה יפה פניה עוז-זלצברגר במאמרה שורשים יהודיים של הרפובליקה המודרנית[2]), ואילו הפילוסופים העצמאיים חסרים את הבסיס הזה. ואולי הדבר אך מקרי. בכל אופן רעיון מעניין ושווה בדיקה.

 

לסיכום, הגדה טובה למדי. אם מצאתי רעיון וחצי הראויים לציון, זה אולי נראה מעט, אך זה די הרבה. יש הגדות שגם את זה אין למצוא בהן. ואלה רק הרעיונות שמצאו חן בעיניי. קורא אחר ודאי ימצא דברי חפץ אחרים.

 

 

[1] ציטוט מלא יותר צילמתי כאן:
https://hagaibooks.wordpress.com/2018/03/29/%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%96%D7%A7%D7%A1-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%9C/

[2] כאן: http://tchelet.org.il/article.php?id=215

הגדת-הרב-זקס

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s