"לשם שמים"/ מאת יובל שרלו

לשם שמים/ ביקורת מאת חגי הופר

"לשם שמים – על האתיקה של המחלוקת" מאת יובל שרלו, מגיד, 2018, 235 עמ'.

הספר הזה של הרב יובל שרלו נראה לי מעניין ורלוונטי מאוד, על כן מיהרתי לרכוש אותו. כמות האש והשנאה שאני נתקל בהן ברשתות החברתיות מדאיגה אותי, ונראה לי שצריך לנסות להנמיך את הלהבות ולעשות קצת סדר. הרשתות החברתיות הן תחום חדש יחסית, ונראה שלא נחקר מספיק, על כן כל התייחסות לתחום זה היא מבורכת. בנוסף, יובל שרלו הוא רב, וככזה יכול אולי להשפיע לטובה על אי אילו מקוראיו הדתיים, וגם החילוניים. אני מעריך את העובדה שכרב הוא חש אחריות ציבורית ונרתם למשימה נצרכת וחשובה זו. עמיתיו האקדמיים, מהפקולטה לפילוסופיה נאמר, טרם עשו זאת, עד כמה שידיעתי מגעת, וזאת אני זוקף לחובתם.

הספר פותח בצורה מרשימה מאוד, בה ממפה שרלו את תחום עיסוקו ומעיר הערות מעניינות וחשובות. בעיקר אהבתי את הפרק בו הוא מתייחס להגות הפוסט-מודרנית. אנו מכירים התייחסות שוללת של רבנים אל תופעת הפוסט-מודרניות, למשל אצל רבני המכינה בעלי, שעלו לאחרונה לכותרת, ובמיוחד הרב יגאל לוינשטיין, וכן, למשל, בספרו האחרון של הרב חיים נבון, שסקרתי בנפרד. לעומת זאת – חשוב לדעת זאת – יש רבנים שמתייחסים לפוסט-מודרניזם בעין חיובית, גם אם אינם מקבלים את כל מסקנותיו, ומה שהם מציגים הוא למעשה "פוסט-מודרניזם רך". כזה הוא הרב שרלו, וכזה היה באופן חלוצי גם הרב שג"ר, שהרב שרלו מזכיר אותו, ושכתבתי עליו בעבר.[1] אני מוצא שאני מתנגד לרבנים מהסוג הראשון וחש קירבה לרבנים מהסוג השני.

ואולם, למרות התלהבותי הראשונית וכל הרצון הטוב שלי לפרגן ולעודד, עליי להודות שהמשך הספר די אכזב אותי. הרב שרלו עוסק בצדדים שונים של המחלוקת – תוך מתן דוגמאות רבות מהמסורת היהודית, אף שהספר עומד בקריטריונים כלליים וקהל היעד שלו לא צר – אך למרות עומק הדיון נוצר הרושם של דיון מסורבל מדי, המפספס את המטרה, וכן דברים שבאופן כללי ידועים אינטואיטיבית לכל אחד, עד שמצאתי את עצמי מצטט פראזות מאיוב – שמענו כאלה רבות, ואת מי אין כמו אלה?…

בסיום הספר יש פרק על מרחבי המרשתת – אך זה קצר מדי ומאוחר מדי. וגם בסיומו הוא אינו מציע כללים ברורים, אלא רק אומר שעבודה כזו צריך שתיעשה. ובכן, אני ציפיתי שעבודה זו תיעשה בספר זה!

כאן המקום לציין, כי לפני כשלוש או ארבע שנים השתתפתי בסדרת דיונים של קבוצה מסוימת, בה ניסינו למצוא פתרון לבעיית האלימות הגוברת ברשתות החברתיות ובכלל. כחלק מהפגישות הוזמנו אישים שונים להרצות לפנינו, ואחד הדברים שהתבררו הוא שמחלוקות חריפות מאוד היו גם בעבר, בדור אחד העם ובדור בן גוריון ובגין, למשל, כך שנשאלת השאלה האם באמת בימינו המחלוקות לוהטות יותר, או שרק האמצעים הטכנולוגיים החדשים נותנים לכך יותר ביטוי ומקום. בכל מקרה, הרבה פירות לא היו לקבוצה זו, אך כן ניסחנו מסמך פשוט (רוב קוראי הרשת לא יטרחו לקרוא מסמכים סבוכים), שאולי הוא עונה על מה שהרב שרלו חיפש, ואולי הוא באמת יוכל לתרום אם יופץ כראוי – קישור בהערה.[2]

 

לסיכום, הספר של הרב שרלו חשוב ונצרך מאוד, אך נראה לי שבאופן כללי הוא די מפספס את המטרה. כדיון משפטי-פילוסופי באתיקה הוא עדיין ספר שיכול לתרום, אך למטרת כיבוי הלהבות הבוערות עתה הוא נראה לי פחות אפקטיבי, ובעיניי לפחות זו המטרה היותר חשובה.

 

אסיים בנימה אישית.

לעיתים המצב ברשת מזכיר לי את המילים של ישעיה:

"כי-בערה כאש רשעה… ויהי העם כמאכלת אש איש אל-אחיו לא יחמלו… מנשה את-אפרים ואפרים את-מנשה יחדו המה על-יהודה בכל-זאת לא-שב אפו ועוד ידו נטויה". (ישעיה ט, יז-כ).

במקרה כזה, רבים מאמצים את הפסוק הבא:

"לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא" (עמוס, ה, יג).

אולם, יש לזכור שיש לו המשך:

"דרשו-טוב ואל-רע למען תחיו" (פסוק יד).

ואף:

"שנאו-רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי-צבאות שארית יוסף" (פסוק טו).

כלומר, במצב עניינים עגום זה עדיף להתמקד בטוב, להוסיף אור, כי – כמאמר הרב קוק – מעט אור מגרש הרבה מן החושך.

[1] כאן: https://hagaibooks.wordpress.com/2018/04/25/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97-%D7%94/

[2] כאן: https://hagaibooks.wordpress.com/2018/04/25/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%94/

לשם שמים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s