"נתיב לתלמוד"/ מאת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ויניב מזומן

נתיב לתלמוד/ ביקורת מאת חגי הופר

"נתיב לתלמוד" מאת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ויניב מזומן, ידיעות, 2017, 347 עמ'.

התלמוד הוא הטקסט הנלמד ביותר בתרבות היהודית ועליו מתבסס כל מערך ההלכה, לכן נראה לי חשוב להכיר אותו ולו במעט. אלא שהתלמוד כולל יותר מ-5,000 עמודים, שחלקם הם דיונים סבוכים ביותר, על כן נוצר הצורך להנגישו לציבור הרחב. וזה בדיוק מה שעושה הספר שלפנינו.

את התלמוד ניתן להנגיש בצורות שונות. הצורה הפופולרית ביותר היא הבאת האגדות שבו, בתרגום לעברית כשצריך, עם הסברים ודיונים נלווים. בספר זה הלכו בדרך שונה. מובאות בו הסוגיות הנלמדות בשלמותן וכהווייתן. הדף מעוצב כדף תלמוד עם מעט שוני: הטקסט התלמודי מובא במרכז הדף, מנוקד ומפוסק (שלא כרגיל), כשבצידו האחד – פירוש רש"י והתוספות, ומצידו השני – תרגומו ופירושו של הרב עדין שטיינזלץ. זוהי גולת הכותרת של הספר, ולמעשה עיקרו.

הרב שטיינזלץ לקח על עצמו מפעל אדירים ותרגם ופירש את כל התלמוד הבבלי. כאן נבחרו סוגיות מרכזיות מתוך המכלול השלם, כשאת מלאכת הברירה עשה הרב יניב מזומן. לא קל לבחור מתוך שפע כזה, ובכל אופן דומני שאפשר למצוא פה סוגיות מרכזיות.

כך, מופיע הסיפור הידוע "תנורו של עכנאי", אך, כאמור, הוא מופיע בתוך הקשרו המלא, שהוא – איסור אונאה. כמה הסיפור מקבל פנים חדשות בתוך הקשר זה. ועוד, מופיעות אגדות החורבן, אך גם כאן הטקסט ממשיך מעבר לנקודה שבה רגילים לעצור בדרך כלל. את סיפור קמצא ובר קמצא אתם מכירים, אבל את הסיפור הממשיך על תרנגול ותרנגולת אתם יכולים לספר? הרבה יענו בשלילה – וכאן יתמלא החסר.

ופרט לאגדות בספר זה מופיעים גם דיונים עיוניים רבים שבתלמוד, שהם מה שנחשב בישיבות, כמדומני, עיקר הלימוד. למשל, סוגיית השומרים, או סוגיית השבת אבידה. זה ייחוד של הספר, שלא נמצא בהרבה ספרים כדוגמתו. וכאן בכל זאת על הקורא "להחזיק ראש", כי לעיתים הדיונים מפותלים ומסורבלים – אך הרי על דבר זה יצא לתלמוד שמו הגדול. הדיונים האלה נחשבים כמחדדים את המוח, עד כדי כך שבדרום קוריאה התאהבו בתלמוד, ונראה לי שהם חושבים שזה המתכון היהודי לזכיות בפרסי נובל.

ובכל זאת, אם תשאלו אותי, אני מעדיף עשרות מונים את האגדות והדרושים שבתלמוד על פני הדיונים המשפטיים. אלה מקסימים ברובם ואף נראה שלא נס לחם עד ימינו, הן מבחינת מוסר ההשכל והן, ואף יותר, מבחינת איכותם הספרותית. הדיוניים המשפטיים, ההלכתיים, על פי 13 המידות שהתורה נדרשת בהן, מעבר להיותם מסורבלים, כאמור, נראה לי שהם נראים היום חסרי תוקף, לא רק מבחינת יישום ההלכה אצל החילוניים, אלא מבחינת דרכי ההסקה הלוגית שלהם והאופן בו הם מגיעים למסקנות. כך הדבר אצלי לפחות.

אבל עדיין, כאמור, אני חושב שטוב לכל אחד שיכיר את השקלא וטריא הזו, בעיקר מפני שהיא, כפי שציינתי, המקור החשוב ביותר של ההלכה היהודית, שנוכחת ומשפיעה עד לימינו, גם לגבי מי שאינו דתי. וכבחינת שיעור היכרות כזה הספר המדובר עושה עבודה טובה בהחלט.

הספר מחולק לנושאים הבאים: משפחה, משפט, זמנים מועדים, מדינה והלכות ציבור, אמונה והשקפת עולם. ואני מפציר בהוצאה לפרסם אצלם באתר את תוכן העניינים המלא.

 

נתיב לתלמוד

אצרף כאן את התוכן:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s