האם ניתן לאבד את הצלם?

האם ניתן לאבד את הצלם?

בהנחה שאנו מקבלים שהאדם נברא בצלם אלוהים, נשאלת השאלה האם הוא יכול לאבד צלם זה? אני נתקל בביטוי הזה, איבוד הצלם, פה ושם, ומעניין אותי לברר האם במקורותינו יש לו ביסוס. להלן אברר עניין זה כפי שהוא מופיע בתנ"ך ואצל חז"ל ואנסה להגיע לתשובה. אציין כי יש לראות מאמר זה כהמשך למאמר קודם שלי על הבריאה בצלם כפרוגרמה מוסרית – קישור בהערה.[1]

 

נתחיל בתנ"ך.

הבריאה בצלם מופיעה בבראשית, בפרק א', בפרק ה' ובפרק ט'. בשום מקום לא נאמר שפירוש שאפשר לאבד את הצלם. בפרק ט' ניתן לציווי להמית את הרוצח, אך לא נאמר שהוא איבד את צלם אלוהים שבו. אדרבא, ההיתר להמיתו הוא בגלל בפגע בבריה אחרת שנבראה בצלם.

 

מלבד בתחילת בראשית, הצלם במשמעו הזה, החיובי (להבדיל מצלמי עבודה זרה), מופיע בעוד מקום אחד מסתורי ולא מובן לגמרי:

"צַלְמָם תִּבְזֶה" (תהילים עג, כ).

אך גם כאן לא מדובר על איבוד צלם, אלא על ביזויו. הבריאה בצלם קשורה הדוקות לרעיון כבוד האדם ולכן מובן עניין הביזוי כאן.

 

ועל דרך הדרש אוכל להציג מקור נוסף:

"סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" (במדבר יד, ט).

כמובן, פה מדובר על צל ולא על צלם, אף כי כנראה יש קשר בין שני מונחים אלו, אלא שקריאה דרשנית תוכל לקרוא כאילו כתוב כאן צלם, והוא באמת סר. אך זוהי גישה דרשנית בעלמא, וגם היא לא מופיעה אצל חז"ל.

 

נעבור אם כך לחז"ל.

המקור העיקרי שאני חושב עליו הוא זה:

"אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך – ברור לו מיתה יפה". (סנהדרין מה, ע"א).

כלומר, מי שחייב מיתה, והוא בין היתר הרוצח המתועב, גם בו יש להתחשב מבחינת כבוד האדם שלו. הגמרא מדברת בפירוש על צער ועל ביזוי. ואמנם פה מוזכר הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" דווקא, אך יש לו כנראה קשר עמוק לבריאה בצלם. כך עולה מהמדרש עמו אני פותח את המאמר הקודם – רבי עקיבא אומר ש-ואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה, ובן עזאי אומר ש"זה ספר תולדות אדם", שממשיך בעניין הבריאה בצלם ודמות, הוא כלל גדול יותר.

 

לעומת זאת, כניסיון לדעה מתנגדת אוכל להציג את המדרש הבא:

"תניא רבי אליעזר אומר, כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים, שנאמר שופך דם האדם באדם דמו ישפך, וכתיב בתריה ואתם פרו ורבו. ר' יעקב אומר כאילו ממעט הדמות, שנאמר כי בצלם אלקים עשה את האדם וכתיב בתריה ואתם פרו וגו', בן עזאי אומר כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים, אמר להן בן עזאי ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים". (יבמות, סג, ע"ב).

כאן יש ביטוי חדש ולא מובן כל צורכו – "ממעט את הדמות". האם יכול להיות שבפגיעה בצלם אלוהים הביטוי מדבר (כציטוט המופיע במדרש). יתכן מאוד, אף כי יש להדגיש שהמדרש לא משתמש כאן במונח צלם, אלא בדמות – ולא בכדי. ובכל מקרה, גם אם נקבל שהכוונה זהה לצלם, הרי שהמדרש זהיר מאוד ולא אומר שניתן לאבד אותו, אלא רק להמעיט אותו. והרי במה המדרש מדבר? במי שלא עוסק בפריה ורבייה. הנוכל לטעון כי הוא איבד את צלם אלוהים שלו? נראה לי שגם מי שבדרך כלל סובר שניתן לאבד את הצלם מתכוון לרוצחים מתועבים ולא לדוגמה שכזו.

 

בספרי "יסודות הבניין" העמדתי את הנאצים מול קורבנותיהם. הנאצים ניסו להשחית את צלמם של הקורבנות, אך דווקא צלמם שלהם הושחת, לא מבחינה פיזית, אלא רוחנית ונפשית. ועדיין, איני חושב שאפילו הם יכולים לחרוג מהעיקרון הכללי שהותווה כאן. ואדרבא, רק כאשר אנו מבינים שאת הזוועות הללו עשו בני אדם, בשר ודם, וכן – ברואים בצלם, אנו יכולים לקבל את מלוא רושם מעשיהם הנפשעים, ואף ללמוד מהם לקחים.

לבסוף, אעיר כי כנראה יש להבחין בין "צלם אנוש" ו"צלם אלוהים שבאדם". את הראשון, שאין לו יסוד בכתובים, ככל הנראה כן אפשר לאבד, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. אך את השני – לא. כך לפחות לפי כל מה שביררתי עד עתה.

אעיר עוד, כי לא התייחסתי פה לדעת הוגים מאוחרים יותר, ביהדות ואף מחוץ לה, ובשטח זה ודאי יתכן שנאמרו דעות שונות. מי שירצה להוסיף מדברים אלה או מדבריו שלו – יתקבל בברכה.

 

[1] כאן: https://hagaibooks.wordpress.com/2016/12/13/%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%A6%D7%9C%D7%9D-%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%AA/

2 מחשבות על “האם ניתן לאבד את הצלם?

  1. ידידתי גאולה פלחן כתבה לי:
    אוסיף גם את חובת הקבורה של התלויים "קללת אלוהים תלוי" – בגלל שצלם אלוהים בדמותם מבוזה אם מותירים אותם. ודיוקנו של אלוהים מתמעט.

    זה נכון. מעבר לפסוק המפורש לא מצאתי מדרש כזה, אז אני מצטט מוויקיפדיה, ערך צלם אלוהים:
    עוד על פי מקרא, אשר מייחס את צלם האלוהים לגופו ולרוחו של האדם גם יחד, אין להשאיר אדם תלוי כל הלילה עד שירקב בשל חשש לביזויו וכך גם לביזוי אלוהים, אשר בדמותו קיים התלוי על פי הפסוק ""לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלה"" (ספר דברים, פרק כ"א, פסוק כ"ג). הרמב"ם פוסק זאת במשנה תורה, אך נאמן לשיטתו מתיר כחריגה מהמשפט הסדיר את השארת התלוי למען הרתעה, כי עצם הפגיעה בגופו בלבד, אין בה פגיעה בצלם אלוהים.

    אהבתי

    1. נזכרתי במדרש הזה:
      "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ … כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (דברים כא, כג).

      שָׁנִינוּ,

      אָמַר רַ' מֵאִיר: מְשָׁלוֹ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

      לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים בְּעִיר אַחַת,

      אֶחָד מִנּוּהוּ מֶלֶךְ

      וְאֶחָד יָצָא לְלִסְטִיּוּת.

      צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּתְלָאוּהוּ.

      כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי.

      צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהוֹרִידוּהוּ.

      תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מו, עמוד ב.
      https://agadastories.org.il/node/670

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s