"מגילת רות – פירוש ישראלי חדש"/ מאת גילה וכמן

מגילת רות – פירוש ישראלי חדש/ ביקורת מאת חגי הופר

"מגילת רות – פירוש ישראלי חדש" מאת גילה וכמן, בעריכת אביגדור שנאן, ידיעות ובית אביחי, 2018, 168 עמ'.

זהו ספר נוסף בסדרה של ידיעות אחרונות ובית אביחי, שדרכה יצאו עד כה הפירושים לפרקי אבות, לספר יונה ולמגילת איכה. גם בשאר האספקטים הוא דומה לקודמיו. לכל פסוק במגילה, או לפעמים לכל שני פסוקים או שלושה, מוקדשים שני עמודים, ולפעמים ארבעה, כשדבר זה מאפשר בחינה מדוקדקת שלו. בחלק הראשון של הפירוש נבחנים בדרך כלל עניינים לשוניים ותוכניים שונים, ובחלק השני מופיעות הרחבות מהמדרש ומתרבות זמננו, כולל הופעות בספרות ובאמנות. כן גם תמונות יפות רבות שזורות לכל אורך הספר.

הפעם הכותבת היא ד"ר גילה וכמן, המתמחה במדרש ובאגדה. אני מכיר אותה דרך טור חצי קבוע שהיא כותבת באתר פרויקט 929, טור אותו אני קורא תמיד. אבל באתר 929 מקדישים את תשומת הלב כל יום לפרק אחד, וכאן תשומת הלב היא ממש לכל פסוק.

כמו כן, היא מציינת בהקדמתה שהיא נעזרה רבות בפירוש הקודם של פרופ' יאיר ז'קוביץ למגילה, ואכן טביעות אצבעותיו ניכרות היטב. כך שניתן לראות בפרויקט זה שיתוף פעולה נוסף של הצמד ז'קוביץ-שנאן, כמובן בצד וכמן עצמה.

לספר גם הקדמה די ארוכה – ונחוצה. לא כדאי לדלג עליה. שם נידונים עניינים כלליים שונים. למשל – זמן כתיבת המגילה. לדעת חז"ל שמואל הנביא כתב אותה, אבל לפי דעה מרכזית במחקר המודרני, היא נכתבה בימי עזרא ונחמיה. ראשית, הניתוח הלשוני מורה על איחור. ושנית – יותר מעניין לדעתי – הנושא מעיד על כך. שהרי המגילה מגלה יחס אוהד לקבלת נשים מעמים אחרים, והדבר בא בדיוק כנגד הדעה הדוחה אותן המושמעת בספרי עזרא ונחמיה. זוהי, אם כן, ספרות פולמוסית. ואני אישית נוטה להשתכנע מנימוק זה.

או למשל עולה השאלה מדוע המגילה נקראת בחג השבועות? לכך ניתנות מספר תשובות. אחת מהן היא כי במגילה נעמי ורות מגיעות לארץ בזמן קציר שעורים, שהוא בזמן חג שבועות או בסמוך לו. תשובה אחרת אומרת כי רות קיבלה על עצמה את דת היהדות, ממש כשם שישראל קיבלו על עצמם את התורה, ושבועות הוא גם "חג מתן תורה".

מדרשים חשובים למגילה לא חסר. אני אזכיר אחד מהם, המזהה את ערפה עם הרפה, אימו של גוליית ועוד שלושה ענקים. המדרש אומר עליה דברים כה בוטים, שהדף כאן לא יוכל לספוג אותם. אני לא אהבתי את המדרשים הבוטים האלה.

ובמגילה עצמה גם כן מופיעים נושאים חשובים רבים. לבד מהיחס לנשים הזרות שכבר הזכרתי, כדאי לציין כי כאן זו הפעם היחידה שמופיעה המילה "עגונה" בתנ"ך, בפסוק "הלהן תעגנה". כמו כן לומדים מהמגילה עניינים הלכתיים שונים, בין היתר – שמותר לשאול לשלום אדם בשם ה', כמעשה בועז והקוצרים.

מבין הנושאים הנלווים הנידונים בספר כדאי להזכיר למשל את הקריאה בקשר הצה"לי "רות, עבור". וכמן כותבת כי זהו תרגום של המונח הבריטי "roger over", כאשר roger נבחר כי יש לו אות ראשונה משותפת עם המילה received. לפי מרכז המידע של הפלמ"ח, את העיברות הציע קצין קשר בחטיבת יפתח של הפלמ"ח, חיים לובין, והוא משמש עד היום. הנה אם כן דוגמה לעניינים צדדיים לגמרי שאף הם מקבלים ביטוי בספר.

אני חושב שהקריאה בספר זה היא חגיגה קטנה, במיוחד בחג השבועות המתקרב ובא, אך לא רק בתאריך מסוים זה. גם הצורה האלבומית של הספר תורמת להנאה מהספר מבחינה אסתטית. יקרא הקורא וישכיל.

(לאחרונה יצא גם הספר "רות – מניכור למלוכה" מאת יעל ציגלר, אך טרם קראתי אותו).

רות, סוף.

מגילת רוח

מחשבה אחת על “"מגילת רות – פירוש ישראלי חדש"/ מאת גילה וכמן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s