"סוגיות בביקורת המקרא"/ מאת יאיר הופמן

סוגיות בביקורת המקרא/ ביקורת מאת חגי הופר

"סוגיות בביקורת המקרא" מאת יאיר הופמן, משרד הביטחון, סדרת האוניברסיטה המשודרת, 1997, 104 עמ'.

כבר קראתי לא מעט על ביקורת המקרא, וכן כתבתי עליה – הביקורת הרצינית ביותר שלי היא על ספרו המצוין של פרופ' אלכסנדר רופא "מבוא לספרות המקרא" (קישור בהערה[1]). ובכל זאת אני מתעניין בכל ספר שיוצא כאן בתחום זה ועל כן רכשתי בשבוע הספר האחרון (2018) ספר זה – סוגיות בביקורת המקרא מאת יאיר הופמן. הופמן הוא פרופסור מוכר ומעורה היטב ועל כן אפשר לסמוך עליו שיספק מבוא ראוי. והוא אכן סיפק.

הספר קצר מאוד, פחות מ-100 עמודי קריאה, ועדיין הוא מצליח לחלוש על מגוון די גדול של נושאים, והוא עושה זאת בתמצות אך במקצועיות. כך, הספר פותח בשאלת המינוח המקצועי, בהיווצרות הקנון המקראי, כלומר מאימתי אנו יכולים לדבר על "תנ"ך" שלם (כנראה בסביבות המאה הראשונה לספירה), ועל הספרים החיצוניים והגנוזים שנשארו מחוץ לקנון זה. לאחר מכן פרק אחד מוקדש לבעיית הנוסח המקורי, מה שמכונה "הביקורת הנמוכה", עד שלבסוף הוא מגיע ל"ביקורת הגבוהה", כלומר במחקר ששואל כיצד חוברה התורה ומה זמנם של המקורות השונים.

הופמן בוחר לדון בנושא האחרון, שהוא להערכתי גם המרכזי, תוך התרכזות בתיאוריה של ולהויזן. היא אמנם חשובה מאוד, אך היה ראוי לדעתי לפרט במעט את השתלשלות המחקר עד אליה, שכן היא לא נוצרה יש מאין. בהמשך הדברים הופמן בכל זאת מרחיב מעט את הדיבור על השערת דה-וטה, הקובעת שהספר שנמצא בימי יאשיהו הוא ספר דברים, שכן היא אבן יסוד במחקר המקרא וכמעט אין מי שחולק עליה.

בהמשך מציג הופמן את תיאוריית המסורות מבית מדרשו של גונקל והאסכולה הסקנדינבית כולה, תיאוריה שמעט ערערה על תוקפה של תיאוריית המקורות, אך עדיין לא הפילה אותה. ניתן לראותה כרובד נוסף הבוחן את מרקמם של המקורות הבסיסיים עצמם, כך לדעתי.

ולקראת סיום הספר הופמן מצליח להכניס עוד כמה נושאים – המקרא כמקור היסטורי (או שלא), דרך מחקר הספרים יהושע ושופטים, וספרי נביאים ראשונים בכללם, שככל הנראה נכתבו שנים רבות לאחר המאורעות המדוברים; וספרות הנבואה, הנקראת נביאים אחרונים, שגם אותה המחקר מפרק לגורמים, ולמשל מבחין בין ישעיה הראשון והשני (יש לציין שכבר אבן עזרא ציין זאת!), ואולי גם השלישי, וכן בין זכריה הראשון והשני.

לבסוף, הופמן מציג בקצרה מעט מספרות המזרח התיכון הקדום, כגון חוקי חמורבי הידועים, המקבילים בצורתם ובתוכנם לחוקי התורה, וכגון כתבי חוכמה ושירי אהבים, המקבילים לכתובים במשלי ובשיר השירים. כאן סוף סוף ניתן מקום גם לחלק ה"כתובים" שבתנ"ך, אף כי על קצה המזלג, כמובן.

בתחילה דבריו ובסיומם הופמן מציין שאין כל סתירה בין ממצאי המחקר ובין האמונה הדתית המסורתית, משום שאלה שני משחקים שונים בשני מגרשים נפרדים. ניכר שהוא עושה מאמץ לשכנע בכך, אולי מתוך תקווה שכך יהיה קל יותר לבלוע את הגלולה המרה (מרה – תלוי למי). אך אותי הוא לא שכנע במיוחד, ואני עדיין רואה את שני הגורמים שציין כשני מסלולים מתנגשים.

 

לסיכום, ספר סיכומי מצוין. הוא אמנם מביא את הדברים רק על קצה המזלג, כפי שציינתי, אך עדיין להערכתי מביא את עיקר הדברים. זהו ספר קל מאוד לקריאה וסיימתי אותו בשלוש או ארבע שעות. אני יודע שיש אנשים שירצו בדיוק מבוא קל שכזה, על כן טוב שיצא ספר זה. עם זאת, למי שמחפש העמקה נוספת אציע בכל זאת להשקיע בספר של רופא שציינתי קודם, שהוא מקיף ומעמיק הרבה יותר.

ואחרון, בנושא תורת המקורות לבדה, אני יכול להמליץ על מאמר המסכם אותה בקיצור ובמקצועיות רבה, בכרך א' של הספר "ספרות המקרא: מבואות ומחקרים" בעריכת ציפורה טלשיר.

 

[1] כאן: https://hagaibooks.wordpress.com/2018/03/20/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8-%D7%A8%D7%95/

סוגיות בביקורת המקרא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s