"הספרות האפוקליפטית בימי הבית השני"/ מאת כנה ורמן

הספרות האפוקליפטית בימי הבית השני/ ביקורת מאת חגי הופר

"הספרות האפוקליפטית בימי הבית השני" מאת כנה ורמן, האוניברסיטה המשודרת, 2003, 128 עמ'.

מבזק חדשות קצר.

ממשיך במרתון שלי בספרי המשודרת והגעתי לספר הזה על הספרות האפוקליפטית בימי בית שני. ספרות זו כוללת את החלק השני של ספר דניאל שבמקרא, וכן הרבה מהספרים החיצוניים – ספר חנוך, שבו ספר מאורות השמיים וספר העירים, חזון השבועות וחזון החיות; האפוקריפון של ירמיה ופסידו יחזקאל. כן היא מופיעה בספרות קומראן ובחזון היסטאסטס; ולבסוף בחזון יוחנן שבברית החדשה.

לא אוכל להציג את כל השפע הסיפורי והמחקרי שמובא בספר, על כן אתמקד רק בשתי נקודות לגבי ספר דניאל, שהוא בכל זאת המעניין ביותר מבחינתי (לא רק הוא, אבל בעיקר הוא).

 

הנקודה הראשונה היא שספר דניאל ממשיל ארבע מלכויות שונות לארבע מתכות שונות. מניין הדימוי הזה? הנה מתברר ש:

"החיבור הפרסי הזורואסטרי Bahman Yasht מספר כי אהורא מזדא, האל העליון בדת הפרסית, הראה לזרטוסטרא (יש המשערים שזמנו 551-628 לפנה"ס), הנביא ומייסד הדת הפרסית, גזע עץ שעולים ממנו ארבעה ענפים: של זהב, של כסף, של מתכת ושל ברזל מעורב. ארבעת הענפים מתפרשים בחיבור כארבע מלכויות. אמנם החיבור Bahman Yasht הוא מאוחר, מהמאה התשיעית לספירה, אולם משתקפות בו מסורות קדומות. אישור לקדמותו של דימוי המתכות נמצא בעובדה שהוא מופיע גם בחיבור "עבודות וימים" של המשורר היווני הסיודוס, בן המאה השמינית או השביעית לפני הספירה, שינק גם הוא ממסורות פרסיות. אלא שאצל הסיודוס הדימוי קשור בדורות, ולא בממלכות" (עמ' 45-46).

מהסיודוס, אגב, המיתוס הזה הגיע לאפלטון, והוא מזכיר אותו, אם אינני טועה, בספרו "המדינה".

 

הנקודה השנייה היא המספרים השונים המופיעים בדניאל בנוגע לזמן שצריך לחכות עד לגאולה. מופיעים שלושה מספרים שונים – 1290, 1150, ו-1335. את המספר 1290 מסבירה כנה כשלוש שנים וחצי ("עידן ועידנין ופלג עידן") של זמן גזירות אנטיוכוס, כשכל חודש מונה 30 ימים, ויש עוד חודש אחד של שנה מעוברת. את המספר 1150 היא מסבירה כמקור שונה, שאוחד עם המספר הראשון על ידי העורך. ואת המספר השלישי, 1335, היא מסבירה כזמן הממשי שבו טוהר המקדש, בעוד המספר 1290, שנכתב בסמוך לו, נכתב בימי הגזירות כתחזית לעתיד, שהתבררה כלא מדויקת (ראו עמ' 56-57).

 

אני מוצא שהנקודה הראשונה פוקחת עיניים ונראית לי מוכחת דיה, בעוד הנקודה השנייה קצת מקרטעת ונראית לי ניתנת לוויכוח. ובכל אופן גם היא פרשנות מעניינת מבחינתי.

 

לסיכום, ספר מעניין, שניתן למצוא בו ניתוח מעמיק של הספרות האפוקליפטית, שברובה לא מוכרת על ידי הציבור הרחב, ושהיא צבעונית מאוד, אף כי גם קצת מוזרה לקורא בן ימינו, יש להודות.

 

 

 

הספרות האפוקליפטית בימי הבית השני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s