"השירים הכי יפים בעברית"/ בעריכת מנחם בן ודורון קורן

השירים הכי יפים בעברית/ ביקורת מאת חגי הופר

"השירים הכי יפים בעברית – מאה שנות שירה ישראלית" בעריכת מנחם בן ודורון קורן, ידיעות, 2013, 558 עמ'.

לפני כמה ימים כתבתי על המבחר החדש משירי נתן זך "רגע אחד שקט בבקשה", ואמרתי שאשמח לראות מבחר כזה רק כולל יותר, שיכלול שירי משוררים רבים, מהידועים ביותר. לכן ניגשתי לקריאת המבחר הזה, "השירים הכי יפים בעברית", שנראה מבטיח, אך כגודל ההבטחה כן גודל האכזבה.

למנחם בן, אחד משני העורכים, זכויות רבות ואהבתי רבים מספריו, אך כאן פשוט לא קיבלתי את מבוקשתי. אמנם יש כאן מספר קלסיקות, אך לא כולן ואף לא רובן. ועוד שבצדן מופיעים שירים רבים שאינם מוכרים, לא לי ולא לקורא מן השורה, שאף את שמות המשוררים שחיברו אותם איני מכיר.

אז אין אלה "השירים הכי יפים בעברית", אלא לכל היותר השירים ששני העורכים אוהבים, ובעצם מה שמתקבל הוא אוסף שירים די מקרי. המכנה המשותף היחידי שמצאתי הוא נטייתו של מנחם בן, כך נראה לי, אל הסנסציוני. אך הסנסציה היא לא מה שהופך את השיר לטוב.

מעבר לזה, רוב השירים לא הרשימו אותי במיוחד. וכאן אצטרך לגלוש קצת מעבר לביקורת פרופר של הספר אל עבר מחשבות כלליות על שירה. (הרוצה ידלג לשתי הפסקאות האחרונות).

 

כי אמנם, אני חייב להודות, על אף שבעברי לפחות קראתי הרבה שירה והייתי מחובר אליה מאוד, את רוב השירה הנכתבת איני אוהב. אפשר לומר שגם איני מבין אותה. תוכלו לומר שזה חיסרון שלי, אך ראשית, מעט שירים אחרים אני אוהב ואפילו אוהב מאוד; ושנית, נראה לי שה"חיסרון" הזה משותף לרוב רובם של האנשים. שכן אמנם ספרי שירה נכתבים בכמויות, אך מספר קוני ספרי השירה בארץ הוא זעום מאוד. וזאת, למרות שהשירה עדיין נהנית מהילה מסוימת ויש לה מקום של כבוד.

כי למעשה, זה לא חייב להיות כך. ברוסיה של לפני כמאה שנה, בתור הכסף של השירה הרוסית, שכלל את אחמטובה וחבריה, קראו שירה מעל במות המוניות. ואף בארצנו הקטנטונת עד לפני כמה עשרות שנים אנשים החשיבו שירה וקראו אותה, חישבו על אלתרמן למשל.

מכאן אני נגרר לחשוב שמא הכיוון שאותו תפסה השירה בארץ (ואולי גם בעולם) הוא מוטעה מעיקרו. לא אכנס כאן לעובי הקורה, שכן אין זה המקום המתאים לכך – וגם איני בטוח שמחשבותיי לגמרי מגובשות – אך רק את המחשבה הראשונית אני רואה לנכון לציין כאן. ואולי בכל זאת אכתוב קצת.

לא תמיד השירה נראתה כמו איך שהיא נראית היום. חשבו על שירת ימי הביניים למשל. או אפילו על השירה שלפני זך ואבידן. יתכן שנדרשת מהפכה נוספת. אולי סוג מסוים של שינוי מציעים חבורת ערס-פואטיקה, אולי עוד לפניהם חבורת הו! הציעו שינוי, אך אני בכל אופן סבור שדרוש שינוי מסוג אחר.

ואולי צריך להזכיר גם את אנשי הפואטרי סלאם, המציעים חידוש מרענן, ובהתחלה מאוד התלהבתי מהז'אנר ומכמה מבצעיו, אף כי עם הזמן התלהבותי מעט שככה. ואם כבר זה, אפשר גם לציין את הפזמונים המושרים כהמשך השירה הכתובה, כפי שכתב עליהם ניסים קלדרון בספרו המרתק "יום שני". ובאמת, החלק האחרון בספר כאן מוקדש לפזמונים המושרים, אך לי הוא נראה נטע זר ואפילו לא טרחתי לקרוא חלק זה.

ואוסיף, כי בכל הדברים האלה אינני יוצא חלילה נגד המשוררים עצמם, אלא מחשבותיי הן בעד השירה ובעד המשוררים. אולי הכול כשורה, גם זה יכול להיות, ורק נשאר לכתוב היטב בתנאים הקיימים. "ויתכן ש… הנמרים אינם ואין מצור", כדבריי אבידן (בשימוש חופשי). אך לי נראה שבכל זאת יש כאן משהו המזמין שינוי. ואולי גם כל משורר צריך לעשות את ה"מהפכה" הקטנה שלו בעצמו, בגבולות הדף, כלומר למצוא את קולו הייחודי.

ועוד אולי – ייתכן ששינוי בפורמט החיצוני יביא עימו מזור. היום יש אינטרנט, ספרים אלקטרוניים וכיוב', אפשר לחשוב על רתימתם למטרה זו. צריך לציין בהקשר זה כי יש כאן גם היבט כלכלי מדאיב. משוררים בדרך כלל מוציאים ממיטב כספם כדי לממן את הוצאת ספרם, וכמעט תמיד אינם רואים את הכסף הזה בחזרה. אלמנט זה בלבד מצריך הרחבה גדולה, שלא כאן המקום לה.

אך אולי זה גורלה של השירה, דווקא להיות בפסגות ההרים הגבוהות ביותר כמעין "מזר מוזר" בלשונו של אבידן, וככזו מטבעה היא מתרחקת מן ההמון. אף שהזכרתי כבר שהיו בעבר מקרים אחרים. אבל באמת עד כאן בנושא זה.

 

בחזרה לספר – אני חושב שאוסף הקלסיקות המרכזיות בעברית הוא ספר שחייב להיות קיים. האם באמת הוא אינו בנמצא, או שאיני מכיר אותו? לכל משורר מרכזי יש בין עשרה לעשרים שירים כאלה, לפי הערכה גסה שלי, וניתן וצריך לאגדם ביחד. ספר זה של בן וקורן רחוק מלספק סחורה זו.

 

לסיכום, ספר די גרוע בעיניי, שלא מביא את הקלסיקות החשובות ביותר וכן מביא שירים עלומים ופושרים, שמקומם אולי בקובץ עם שם פחות יומרני. זאת על אף שכמובן יש בו כמה וכמה שירים נפלאים. אמשיך לחפש.

 

השירים הכי יפים בעברית

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s