"השטיבל והסטארט-אפ"/ מאת מרדכי רוטנברג וברוך כהנא

"השטיבל והסטארט-אפ – שש שיחות על חסידות, פסיכולוגיה יהודית ואתגרי השעה", מאת מרדכי רוטנברג וברוך כהנא, ידיעות, 2018, 221 עמ'.

מרדכי רוטנברג הוא זוכה פרס ישראל על ייסוד תחום הפסיכולוגיה היהודית לפי שיטה שפיתח (אף שיש גם שיטות אחרות). בספר זה תלמידו המובהק ברוך כהנא מראיין אותו הן על שיטתו והן על חייו האישיים, וגם על הקשר ביניהם.

למרות שכתבתי בעבר על עיקרי שיטת רוטנברג, בסקירה של ספר אחר[1], אחזור עתה בשינוי על עיקרי הדברים, כפי שהם מובאים בספר זה.

מבחינה מתודית, רוטנברג מבחין בין ממד דיאגנוסטי, שעובד מלמעלה – האבחון – למטה, ובין ממד פרוגנוסטי, שעובד להפך – מלמטה למעלה, ומעודד יצירתיות ופעילות עצמית – שבו הוא דוגל.

מבחינה רעיונית, חלק גדול מהספר מוקדש לאבחנה של רוטנברג, שהתרבות המערבית, והפסיכולוגיה בכלל, מושפעת עמוקות מרעיונות נוצריים פרוטסטנטיים, בעיקר קלוויניסטיים. לפי רעיונות אלה יש פרה-דסטינציה, קביעה מראש של מהלך חייו של אדם, אך לכן האדם צריך לשאוף להצליח, גם במישור החומרי, כי אז יתברר לאלתר שזה מה שנקבע לו מראש, ושהוא מהנבחרים המבורכים בידי אל. רעיון זה מעודד את האגואיזם, ועליו מושתתת הן הכלכלה והן – חשוב יותר כאן – הפסיכולוגיה.

לעומת רעיון זה רוטנברג מציג רעיון הפוך, של אלטרו-צנטריזם (אם אני זוכר נכון. זה מובחן מאלטרואיזם רגיל). האדם מתרכז בזולתו, או יותר נכון המרכז הופך להיות הדיאלוג ביניהם. כדי שזה ייווצר, יש לאפשר מרחב אישי, וזה מתבצע על-ידי צמצום עצמי. את רעיון הצמצום הפסיכולוגי הזה שואב רוטנברג מתוך רעיון הצמצום הקבלי. כשם שהאל צמצם עצמו כדי ליצור עולם, כך על האדם לצמצם עצמו כדי לאפשר מרחב לזולת.

רעיון זה הוא חשוב ונכון, ונראה לי כעיקר תרומתו של רוטנברג.

עקרון נוסף שמאפיין את הגותו של רוטנברג הוא העיקרון המדרשי והחסידי של "אל תקרי כך אלא כך". על ידי שינוי של המילה למילה דומה לה משתנה המשמעות, וכך המטופל המדווח על מצבו יכול למצוא גם קצה חוט לפתרון במילותיו שלו עצמו. משחקי מילים לרוב מאפיינים גם את הגותו של רוטנברג עצמה לכל אורכה. כך, למשל, הוא מקשר בין "חשב האפוד" שבתורה למחשב האייפוד. זה אמנם קישור מבריק, אך אני חושב שהוא מחזיק מעט מאוד מים, וגם כשיטת טיפול אני נוטה לפקפק ביעילות של צורה משחקית זו. מצוין בספר כי במדעי היהדות לא מתייחסים אל רוטנברג ברצינות. נדמה שגם בפקולטה לפסיכולוגיה צריך לנהוג מנהג דומה (ורוטנברג בכלל בא מתחום העבודה הסוציאלית). ובכל אופן, על דרך זו אוכל להציע גם הצעה משלי: במקום להתמקד בלפטופ צריך להתרכז בלב טוב (שהוא המידה המועדפת במשנה בפרקי אבות).

בספר מובאים עוד רעיונות. למשל, גיור חברתי. עליו דיבר רוטנברג בספר נפרד, אך כאן חוזרים בקצרה על הדברים. אם הבנתי נכון (כי את הספר השלם הנ"ל לא קראתי), רוטנברג מציע שכל מי שמרגיש קרוב לרעיונות היהדות יוכל לקבל על עצמו אותם, לפחות כשלב ראשון בדרך. לצורך כך הוא גם מדבר על רעיון הפיתוי שפיתו בנות מואב את אביהן, שיכול להיראות כאלטרנטיבה לכוחניות שבתסביך האדיפלי. כך גם כאן, המתגייר עושה את הדבר מתוך רצונו החופשי. כמו כן, יש כאן התמקדות ביחסי אב-בת, וכשכהנא שואל אותו מה עם הבן, רוטנברג לא עונה תשובה ברורה. למעשה, לדעתי, אין כאן חידוש גדול ביחס לתסביך אלקטרה, התסביך הנשי המקביל לאדיפלי.

בין לבין רוטנברג מספר הרבה על חייו, על ילדותו וגם על חייו הבוגרים. בחלקים אלה פחות מצאתי עניין. ולעניין הכותרת, השטיבל הוא המקור היהודי, והסטארט-אפ הוא הכישרון היהודי (גם היהודי) העכשווי, ורוטנברג מוצא ביניהם חוט מקשר. אך להערכתי הוא אינו מפרט מספיק בנושא זה.

בספר נמצאים אף רעיונות נוספים, אך לא אוכל לפרט את כולם. אציין רק מושג צדדי אחד – אמאה – מושג מתרבות יפן, המורה על הקשר של הפרט לקולקטיב והתלות בו, ונחשב לדבר חיובי. בספר הוא מובא כמושג היכול לאזן את המשיגנות האגוצנטרית המערבית, אף כי עדיין צריך לתת מקום לאינדיבידואל. גם רעיון זה מוצא חן בעיניי מאוד.

 

לסיכום, זהו ספר קומוניקטיבי מאוד, המאפשר גישה נוחה אל הגותו הפסיכולוגית של רוטנברג, שהוא בכל זאת אחד מחשובי ההוגים הפסיכולוגים המצויים כאן. מי שמעוניין בהיכרות ראשונית קלה ימצא כאן את מבוקשו. ומי שכבר מכיר את הגותו של רוטנברג היטב, בכל זאת עשוי למצוא עניין לפחות בקטעים האישיים (אף שרוטנברג הוציא גם ספר אוטוביוגרפי קודם לכן).

[1] כאן: http://nuritha.co.il/he/node/34594

השטיבל והסטארט-אפ_כריכה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s