כמה רשמים קצרים

כמה רשמים קצרים

צבע החלב/ נל ליישן

נערה פשוטה באנגליה של 1830 נשלחת לעבוד אצל כומר, שמלמד אותה לקרוא, בין היתר. שמעתי המלצות חמות על הספר הזה ולכן רציתי לקרוא אותו, אבל הוא אכזב אותי מאוד. לא מצאתי עניין בסיפור, המסופר מפי הגיבורה, ואפילו לא סיימתי את הספר (אולי הסוף משמעותי). יותר מכך, הספר נמסר בשפה משובשת מאוד, שהיא שפתה של הגיבורה, והדבר מפריע מאוד לקריאה ואף מרגיז. קראתי מבקרת אחת שהתייחסה לכך וזכתה לקיתונות של טרוניות. אבל אני מסכים איתה, הקריאה בלתי נסבלת בעליל. וגם הסיפור לא מפצה. אבל, כאמור, הרבה אהבו.

 

כך להישאר לעולם/ יונה אלון

גם על ספר זה קיבלתי המלצות חמות, לוהטות, ושוב התפתיתי לקנות ולקרוא. בכלל, צריך לומר את זה, כמעט כל ספר של הוצאת "תשע נשמות" זוכה לשבחים מופלגים. לעיתים זה מוצדק, וגם אני התפעלתי מכמה ספרים והמלצתי עליהם בחום, אבל לא תמיד זה כך. מעט ביקורתיות נדרשת!

הספר עצמו הוא רשימות של יונה אלון, שהוציא כמה ספרים בחייו, שלא נמכרו היטב. הוא נע על הציר שבין הבית לספרייה, בה הוא מבקר בקביעות, כשדרמה אחת טיפוסית בספר היא איך יום אחד לא היה לו כסף לאוכל, אז הוא לווה  20 ₪ מהשומר בספרייה. לא שאין עניין כלשהו ברשימות החביבות האלו, אך העניין מוגבל מאוד, ובכל אופן אני לא רואה כאן יצירה גדולה.

 

בוקר חום/ פרנק פבלוף

זה ספר שהגעתי אליו דווקא דרך קטילה של אחת המבקרות, ולאחר קריאתי לא נותר לי אלא להסכים עימה. מדובר בסיפור פשוט על חברה בה נאסר להחזיק כלבים שאינם חומים, ואחר כך גם חתולים שאינם חומים, ואחר כך נאשמו גם מי שהחזיקו בעבר כלבים או חתולים חומים. בסוף הספר (או בתחילתו, תלוי בגרסה) צוין שחום היה הצבע של "פלוגות הסער" בגרמניה הנאצית.

ובכן, יש כאן משל ברור על אסקלציה בחקיקה, החרפתה והסלמתה. זהו משל חשוב מצד עצמו, היכול לשים תמרור אזהרה בזמנים שונים, אף בימינו (החרפת החקיקה בגרמניה הנאצית אפשר לראות גם בספר "עולם ללא יהודים". אז כתבתי אזהרה כללית שניתן ללמוד מכך, גם לימינו, שוב, אך זכיתי בתגובות זועמות ולכן הורדתי את הקטע הזה). ובכל זאת, הוא פשטני מאוד ולא מחדש דבר. וגם הספר כולו נקרא ב-15 דקות בלבד.

 

חוכמת בעלי החיים/ וירג'יניה מורל

בעבר נהניתי מאוד מספרו של פראנס דה ואל "עד כמה החיות חכמות", לכן התחלתי לקרוא גם בספר זה. אולם בינתיים – הגעתי בערך לשליש הספר – הספר הזה מסתמן כנופל בהרבה מהקודם. אני מתקשה לחלץ מבין שורותיו הצהרה ברורה, או אף תיאור מקרה מעניין במיוחד, לכן נראה לי שאפסיק לקרוא בו. אם בכל זאת אמשיך ואסיים ודעתי תשתנה – אדווח.

 

הספרון על השכל הבריא והשכל החולה/ פרנץ רוזנצוויג

לבסוף, קצת פילוסופיה. מאוד נמשכתי לכותרת של הספר הזה, למרות שעם כתבים אחרים של רוזנצוויג – כוכב הגאולה ונהריים – הסתבכתי והבנתי מעט מאוד מהם. ובאמת, גם כאן, אני מתקשה להבין מה הוא אומר ומה הוא רוצה ממני. לפי הכותרת חשבתי שזה יהיה ספר קל יותר, ואולי הוא באמת קל יותר, אך עדיין, כאמור, לא מספיק קל. וכמובן, אין ספק שזהו ספר חשוב ויסודי וכו' וכו' לפי המומחים לדבר, אך אני רק את דברי עצמי בא לומר, דברי קורא פשוט מן השורה. וגם ניתן לשאול האם במקרה כזה ההתרשמות נדרשת בכלל, ואולי עדיף להשאיר את הדברים לאנשי מקצוע? אולי. אך בכל זאת, התאמצתי לקרוא, אז תרשו לי גם לזרוק מילה. ולבסוף, שלא תבינו לא נכון, בכל זאת מצאתי בספר כמה פסקאות מעניינות.

 

כל הספרים נקראו כספרים דיגיטליים.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s