הרהורים בעקבות השקת אתר"קמפוס"

א.

ביום שישי הזה (23.11.2018) קראתי בעיתון (ישראל היום) על השקת אתר "קמפוס" בחסות ממשלת ישראל. מיד ניגשתי לבדוק אותו, ומהר מאוד התרשמתי מאוד לטובה. באתר כמה עשרות קורסים, בתחומים שונים, מעשיים ועיוניים, ועליהם עתידים להתווסף קורסים נוספים בהמשך. והכול בחינם. זה מיזם של המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גילה גמליאל, בשילוב עם המוסד להשכלה גבוהה בישראל, תוך שילוב מספר אוניברסיטאות ומכללות רב ומגוון. בדרך כלל איני תומך בדרכה של ממשלה זו, אך הפעם התפעלתי מאוד, מאוד!, וקודם כל צריך להגיד שאפו גדול (מצרפתית, במשמע – להוריד את הכובע) לשרה ולצוות משרדה ולכל העושים במלאכה!

בינתיים התחלתי שני קורסים (אחד בפיזיקה ראשונית ושני בשפת התכנות c++, כלומר אחד עיוני כללי ושני מעשי, אך לא אכנס כאן לבחירות האישיות שלי), ומהתרשמות ראשונית אני יכול להעיד שהם בנויים היטב ומאוד מזמינים ואינטראקטיביים. רוב החומר עובר בסרטונים קצרים ומושקעים, מאת מומחים לדבר, אך יש גם שאלות-עזר, חומרי-עזר, מבחנים ועוד. כך שממה שהספקתי לראות הרמה גבוהה מאוד, והגישה עכשווית מאוד.

אבל יותר מזה, יש כאן בשורה לציבור. אכן יש כאן, קודם כל, כלי שיכול להגביר את השוויון במדינה, שכן הקורסים פתוחים לכולם בחינם. כמובן שעדיין צריך לראות כיצד לגרום לכך שהלימוד בהם יוביל לתואר מועיל. אך גם סטודנט שלוקח מספר קורסים כאלה במקום קורסים-בתשלום באוניברסיטה, הרי שהוא הוזיל משמעותית את שכר הלימוד שלו.

ודבר חשוב נוסף הוא, שהקורסים מתורגמים גם לערבית ולאנגלית. במדינה רב-תרבותיות כמו שלנו זה דבר שצריך להיות מובן מאליו, ובכל אופן הוא ראוי להדגשה. גם כאם בולט הממד השוויוני. ומעבר לכך, בכתבה בעיתון קראתי שבשנתיים שהאתר רץ בצורה ניסיונית (כהערת אגב – מדוע לא שמעתי על כך? תקשורת מרושלת!) למדו בו כבר כמאה אלף תלמידים במדינות שונות. גם ממדינות מערביות כארה"ב ואנגליה, אך גם במדינות ערב שונות כערב הסעודית ואף איראן.

כאן, אני יכול לצפות אנשים שיסתייגו מכך – מדוע לסייע לאויבנו? אך אני רואה בדבר זה דווקא בשורה. כפי שגם כותב יובל נח הררי בספרו האחרון "21 מחשבות על המאה ה-21", החלוקה למדינות ולאומים, שלפעמים גם עוינים אלו את אלו, היא מיושנת ומוגבלת. העולם החדש הוא כפר גלובלי אחד ולא ניתן לחלקו בשרירותיות לחלקים שונים. האינטרנט הוא דוגמה מצוינת לאופי הקוסמו-פוליטי של העולם החדש, שאליו יש להסתגל. אני עצמי רואה כאן אף ממד של "אור לגויים" ואף כגורם שיכול להיות מפחית שנאה באופן כללי.

ובאמת את כל המיזם הזה אני רואה בקווים אוטופיים, כמעט משיחיים אם תרצו. אני רואה ערך רב בהשכלה, וכאן יש כלי מצוין להפצתה בציבור הרחב, בארץ ובעולם. עוד אני חושב, שהמכשיר הזה, רשת האינטרנט, מצוי בעולמנו משהו כמו 20 שנה (בלי להחשיב את האינטרנט הראשוני שמעטים השתמשו בו), וכבר יש מיליוני אתרים ומידע ללא סוף. דבר זה רק ילך ויעצים וקשה לדמיין מה יהיה פה בעוד 10, 20, 30… שנה. כל זה ממלא אותי אופטימיות ועידוד, והמיזם החדש הזה הוא עוד אבן-דרך, משמעותית מאוד, בקו ההתפתחות הזה (שבצדו התפתחות הידע והטכנולוגיה אף במגוון שטחים נוספים, כמובן).

ב.

מכאן אני רוצה לעבור לצד השני של המטבע – ויש צד שני למטבע!

המיזם המבורך הזה נראה מתאים מאוד לחזון של המפלגה השולטת, שבצד החיובי שלו נמצא הפיתוח הכלכלי בכלל ופיתוח עולם היזמות, הסטארט-אפ (שמתפתח גם מעצמו אכן) בפרט. בכל הזדמנות מדגישים לנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי מפלגתו את ההתפתחות הזו, את היזמות, את הקדמה, את השגשוג. לפי מיזם זה לפחות (איני דן כאן בשאר התחומים) נראה שאכן יש במה להתפאר. אך הצד השני של זה צריך להיות, לטעמי, העזרה לחלש, לזה שלא הצליח להשתלב במפת ההתקדמות הזו, לזה שיש לפניו מכשולים שונים (ואותה שרה, גילה גמליאל, גם הצביעה נגד הנכים והקשישים, עד כמה שאני זוכר). כלומר, נחוצה כאן מדיניות סוציאלית.

מדיניות סוציאלית זו נחשבת בדרך-כלל כנחלת השמאל, ואכן השמאל הוא המדגיש אותה. וכך, לעיתים רבות אני נתקל בשאלה, מה השמאל צריך לעשות כדי לחזור לשלטון, או לפחות להפסיק להיות כעין מילת-גנאי כפי שהוא היום? תשובה אחת, לדעתי, יכולה להיות בדיוק זו – להדגיש את האיזון הסוציאלי שצריך לשרור כאן, שהיא מורשתו ההיסטורית ועליה הוא אמון.

גם הפן הפוליטי של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי לא נעדר כאן, אלא שניתן לראות גם אותו כחלק מאותה גישה ומאותו חזון. שהרי תושבי השטחים הכבושים, מעבר להיותם חסרי זכויות-אזרח בסיסיות, הם גם לרוב עניים מאוד. הצדק הסוציאלי מחייב שמגמת הפיתוח לא תפסח גם עליהם. הוא מחייב התייחסות עוזרת וחומלת כלפיהם. התייחסות כזו גם אמורה להפחית את העוינות וממילא את פעולות העוינות (בואו נאמר שלפחות אפשר לטעון כך, ודאי לא כולם יסכימו לזאת). ובאמת, זו הייתה גם תגובתי לאחר נאומו האחרון של ראש הממשלה באו"ם. הוא הציג את כל ההתפתחות הישראלית והתקווה הגדולה שהיא מעוררת, אך בצד זה כמעט שלא התייחס לסכסוך המפעפע פה. ואני חשבתי – ואף כתבתי זאת – שאם באמת אנו כה מתקמים ופורצי-דרך, האם לא הגיע הזמן לפתור את העניין הקטן, הבאמת קטן זה? לסגור את הפינה הזו?

מזווית ראיה כזו, אני חושב, יש לשמאל הרבה יותר סיכוי. אני חושב ששווה לאמץ אותה.

ג.

לבסוף, צריך לומר, שההתרכזות הזו בצדק הסוציאלי היא מאוד יהודית. לעיתים נראה שאנשים דתיים רבים היום אימצו להם מעין גישה קלוויניסטית-פוריטנית, לפיה ההצלחה בחיים הכלכליים משמעה שהאל בחר בנו ובירך אותנו. ולכן הם גם תומכים בקו קפיטליסטי נוקשה וקיצוני. אך ראוי להזכיר שהיהדות בדרך כלל מציגה קו סוציאלי הרבה יותר. יש אין-ספור מקורות כאלה וזה איננו הנושא העיקרי כאן, לכן לא אביא אותם. תחת זאת אביא מקור אחד שקשור לנושא שלנו, שכן הוא מתחיל מהדגשת חשיבות הידע.

הכוונה למורה הנובוכים לרמב"ם, בו הוא אומר שלימוד החוכמות הטבעיות – המדעים למיניהם – הם נחוצים ומהווים הקדמה הכרחית ללימוד החוכמות האלוהיות. אבל בפרק האחרון בספרו (מו"נ ג, נד) הוא אומר – תוך התייחסות לפסוקים חשובים מירמיה – שגם ההשגה הזו של האל אינה בעצם התכלית, אם לא מתלווה אליה עשיית "חסד, צדקה ומשפט". וזו לשונו:

"ואחר שזכרנו זה הפסוק ומה שכלל מן הענינים הנפלאים וזכרנו דברי החכמים ז"ל עליו נשלים כל מה שהוא כולל. וזה שלא הספיק לו בזה הפסוק לבאר שהשגתו יתברך לבד היא הנכבדת שבשלמיות – כי אילו היתה זאת כונתו היה אומר כי אם בזאת יתהלל המתהלל – השכל וידוע אותי והיה פוסק דבריו או היה אומר השכל וידוע אותי – כי אני אחד או היה אומר כי אין לי תמונה או כי אין כמוני ומה שדומה לזה; אבל אמר שאין להתהלל רק בהשגתי ובידיעת דרכי ותארי – רצוני לומר פעולותיו – כמו שבארנו באמרו "הודיעני נא את דרכיך וגומר". ובאר לנו בזה הפסוק שהפעולות ההם שראוי שיודעו ויעשה כהם הם – חסד ומשפט וצדקה:".

והוא ממשיך:

"והוא אמרו "כי אני יי עושה חסד משפט וצדקה בארץ". ואחר כן השלים הענין ואמר "כי באלה חפצתי – נאום יי" – רצונו לומר שכונתי – שיצא מכם חסד וצדקה ומשפט בארץ – כמו שבארנו בשלש עשרה מדות כי הכונה – להדמות בהם ושנלך על דרכם. אם כן הכונה אשר זכרה בזה הפסוק היא באורו ששלמות האדם אשר בו יתהלל באמת הוא – להגיע אל השגת האלוה כפי היכולת ולדעת השגחתו בברואיו בהמציאו אותם והנהיגו אותם איך היא וללכת אחרי ההשגה ההיא בדרכים שיתכוון בהם תמיד לעשות חסד צדקה ומשפט – להדמות בפעולות האלוה – כמו שבארנו פעמים בזה המאמר:".

על כך אין להוסיף.

צילום מאותו עיתון (ישראל היום) היום:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s