"ריפוי או פיתוי?"/ מאת סיימון סינג ואדזארד ארנסט

"ריפוי או פיתוי? – רפואה אלטרנטיבית במבחן" מאת סיימון סינג ואדזארד ארנסט, ספרי עליית הגג וידיעות, סדרת פילוסופיה ומדע, 2009, 476 עמ'.

סיימון סינג כתב את הספר רב המכר "המשפט האחרון של פרמה" (ומאז עוד כמה) והוא פופוליזטור מוצלח של המדע. כאן הוא אסף איתו את אדזארד ארנסט, פרופסור לרפואה משלימה וכן רופא קונוונציונלי, וביחד הם יוצאים לחקור את אמינות הרפואה האלטרנטיבית. הם בוחרים להתמקד בארבע התחומים הפופולריים ביותר – אקופונקטורה, הומאופתיה, כירופרקטיקה וצמחי מרפא, ותוצאת בדיקתם עגומה. אציג אותה בלשונם:

 

"הסתמכנו על תוצאות של מאות מאמרים מדעיים כדי לבדוק את ארבעת הנתיבים העיקריים של הרפואה האלטרנטיבית: אקופונקטורה, הומאופתיה, כירופרקטיקה וצמחי מרפא. אומנם ישנן ראיות טנטטיביות לכך שאקופונקטורה עשויה להועיל לשיכוך כאבים מסוימים ובחילה, אבל היא אינה מביאה שום תועלת רפואית בכל סיטואציה אחרת, והתפיסות המונחות בבסיסה הן חסרות משמעות. בעניין ההומאופתיה, הראיות מצביעות על תעשיית זיוף שאינה מציעה למטופלים דבר חוץ מפנטזיה. כירופרקטורים, לעומת זאת, עשויים להתחרות בפיזיותרפיסטים במה שנוגע לטיפול בחלק מבעיות הגב, אבל כל טענותיהם האחרות אינן עומדות במבחן ועלולות לגרור איתן מגוון של סיכונים משמעותיים. רפואת הצמחים מציעה בלי ספק כמה תרופות מעניינות, אבל הן בטלות בשישים לעומת התרופות הצמחיות שלא הוכחו, שהופרכו, ושיכולות להיות מסוכנות מאוד.

ובאופן כללי, תעשיית הרפואה האלטרנטיבית המולטי־מיליארדית הגלובלית אינה מצליחה להביא את התועלת הבריאותית שהיא אמורה להביא – לפי טענתה. לפיכך, מיליוני מטופלים מבזבזים את כספם ומסכנים את בריאותם כאשר הם פונים לתרופות אליל. כמו כן, כדאי לזכור שמיקדנו את ספרנו בצד היותר מכובד של תעשיית הרפואה האלטרנטיבית. מזעזע לחשוב כי יש עוד עשרות טיפולים אלטרנטיביים מפוקפקים יותר, עם יומרות מוזרות יותר, שמטרתם לסחוט יותר כסף מן המטופלים שלהם" (עמ' 287).

 

ובכל אופן, כדאי להרחיב מעט יותר. הנה הסיכום שלהם לגבי האקופונקטורה:

 

"1 העקרונות המסורתיים של האקופונקטורה שגויים לגמרי, כיוון שאין שום ראיות המוכיחות את קיומם של צ'י או של מרידיאנים.

2 בשלושת העשורים האחרונים נערכו ניסויים קליניים רבים מאוד כדי לבדוק אם האקופונקטורה יעילה או לא יעילה בטיפול במגוון של הפרעות. מכמה מן הניסויים האלה הסתמן שהאקופונקטורה יעילה. למרבית הצער, רובם נערכו בלי קבוצת ביקורת פלצבו והיו באיכות לקויה – לפיכך, רוב הניסויים שהראו תוצאות חיוביות אינם מהימנים.

3 אם נתמקד במספר גובר של מחקרים באיכות גבוהה, נגלה שמסקנות אמינות שהתקבלו מסקירות סיסטמטיות מבהירות שהאקופונקטורה אינה יעילה למגוון שלם של מצבים, אלא כפלצבו. לכן, אם תראו פרסומת לאקופונקטורה מטעם קליניקה כלשהי, תוכלו להניח שהיא אינה יעילה באמת, מלבד אולי לכמה סוגים של כאב ובחילה.

4 ישנם כמה ניסויים באיכות גבוהה שתומכים בשימוש באקופונקטורה לכמה סוגים של כאב ובחילה, אבל ישנם גם ניסויים באיכות גבוהה שסותרים את המסקנה הזאת. בקיצור, הראיות אינן עקביות ואינן משכנעות – מדובר במקרה גבול" (עמ' 122).

 

כדאי לציין שמה שהם מציינים בסעיף השני, המחקרים שהראו שהאקופונקטורה יכולה להיות יעילה, הוא לא דבר שאפשר להתעלם ממנו כל-כך בקלות. מדובר בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, שאסף את כל המחקרים הקודמים שנעשו על התחום והגיע למסקנות האלה. הוא אישר שטיפול כזה יכול להיות יעיל, ברמות שונות, למגוון רחב של מחלות, כמאה סוגים בקירוב. אלא שלדעת המחברים הדו"ח הזה לקוי. הם מעלים מספר נימוקים לדעתם. למשל, שמגוון המחקרים שנאספו היה רחב מדי. כיצד זה פוגם, אתם ודאי שואלים. ובכן, מגוון רחב אומר שהמחקרים הם גם באיכות ירודה, למשל ללא מבחן הפלצבו (שהמחברים מאריכים לתארו, ואני כאן מניח שאתם מכירים אותו), או ללא תנאי הסמיות או הסמיות הכפולה וכיוב'. נימוק שני שהם מביאים הוא שנאספו מחקרים גם מחוקרים סיניים רבים, ולאלה יש אינטרס ברור להטות את מחקריהם, במודע או שלא במודע. זאת נעשה, כי ארגון הבריאות העולמי כפוף ללחצי התקינות הפוליטית.

תחת זאת, המחברים מתייחסים למטא-מחקר דומה, שנעשה על-ידי מכון מחקר מכובד אחר, שהוא מוקפד ונייטרלי יותר לדעתם, וממנו הם לקחו את נתוניהם האמורים. זוהי, אם כן, עמדה שניתן להתווכח איתה, ואכן היום טיפולי דיקור הם חלק משירותי הרפואה המשלימה בקופות החולים בארץ (הייתי פעם בהרצאה של מנהל בית החולים, שהוא גם רופא, שאמר שהוא היה זה שבחן את הנושא והכניס אותו לשירותי הרפואה המקובלים, לצערי איני זוכר את שמו).

 

אבל לא בכל התחום נפתח כזה תחום ויכוח. בנושא הבא, ההומאופתיה, הנתונים מצביאים די בבירור שמדובר באשליה מוחלטת, וגם אין סיבה רצינית לחשוב אחרת על צורת טיפול תמוה זו. אמנם גם כאן נעשה מחקר אחד שכביכול מאשש שמים יכולים לאגור זיכרונות – מחשבה שעומדת בבסיס השיטה – אך מחקר זה נבדק לעומק והוכח כהטיה מכוונת.

כירופרקטיקה יכולה להיות יעילה לכאבי גב (בלבד!), אך לא יותר מטיפול קונוונציונלי, והיא גם מסוכנת יותר. על עצמי אוכל להעיד, כי לפני שנתיים-שלוש נתפס לי הגב בצורה חמורה וחשבתי ללכת לטיפול כירופרקטי (שלא ממש הכרתי), אך נאמר לי שזהו טיפול מכאיב ביותר, ולכן ויתרתי על הרעיון. פיזיותרפיה רגילה היא מספיקה.

הנושא הרביעי בספר, צמחי המרפא, גם לו פנים לכאן ולכאן. ראשית, צריך לדעת שחלק מצמחי המרפא המסורתיים הפכו לתרופות קונוונציונליות לכל דבר, למשל האספירין. ובכלל, כאן יש הגיון ברור שחומר מסוים ייצור תגובה מסוימת. אך עדיין רק חלק מהצמחים הוכחו כיעילים. בספר מצויה טבלה מועילה של כל צמחי המרפא שנבדקו, וביחס לכל אחד מצוין האם יעילותו טובה, בינונית, או גרועה (ראו הערה: ****). מבין הצמחים היעילים, כדאי להזכיר את צמח הפרע, היפריקום, לטיפול בדיכאון קל עד בינוני, שנחקר רבות וגם המחברים מאריכים אודותיו.

כמו כן, את גוף הספר עוטפים פרק פתיחה ופרק סיום. בפרק הפתיחה נשאל איך אנחנו קובעים מהי אמת? וכאן מסופר על מציאת המרפא למחלת הצפדינה שפקדה יורדי ים רבים, שהוא פשוט פירות הדר, שיש בהם ויטמין C, החסר למי ששט חודשים בים ללא אספקה ראויה. ומצד שני מסופר איך הפסיקו ברפואת הקזת הדם, שהייתה קיימת במשך מאות שנים, אך הוכחה מדעית כלא יעילה. ובכן, השיטה המדעית היא הקובעת. ובפרק הסיום נשאל האם האמת בכלל חשובה? (רמז – היא כן).

לבסוף, בנספח המחברים בוחנים בקצרה עוד עשרות שיטות ריפוי אלטרנטיביות. לא אוכל לחזור על כל הנתונים, רק אומר בכלליות כי רובן מוכחות ככוזבות, אך יש כמה שיטות מועילות במידת מה, כמו הרפיה, או מדיטציה המשמשת להרפיה, או עיסוי, או שיאצו המשמש כעיסוי, או התעמלות לסוגיה – יוגה, טאי-צ'י, פילאטיס. שיטות אלה טובות להרגעה, למחזור הדם וכיוב', בדיוק כפי שהיינו מצפים מהן.

 

לסיכום, ספר ממצה וטוב מאוד, שגם כתוב טוב מאוד וכתוצאה מכך נקרא בשטף ובמהירות. כמובן, לא כל אחד חייב לאמץ את כל מסקנותיו, אך טוב שיש מקור יתווה דרך ברורה למי שבוחר ללכת בדרך המדעית.

 

*לספר ערך בוויקיפדיה, ושם קישור למאמרי ביקורת נוספים על הספר.

**בתחילת הספר מובא ציטוט מהיפוקרטס, שאומר: "ישנם, למעשה, שני דברים, מדע ודעה; הראשון מוליד ידיעה, השני בורות" (עמ' 17).

***ביקורת הרפואה האלטרנטיבית זה יפה מאוד, אך הייתי שמח אם היו יוצאים פה גם ספרי רפואה קונוונציונלית לציבור הרחב, בעברית. אני לא מכיר כאלה.

****צילום של רשימת צמחי המרפא:

צמחי מרפא

ריפוי או פיתוי

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s