"הפשיזם הנצחי"/ מאת אומברטו אקו

"הפשיזם הנצחי" מאת אומברטו אקו, תרגום יונתן פיין, בתוספת "מבחן ערכים" מאת מרדכי בר-און, תשע נשמות, 2019, 70 עמ'.

ספר זה הוא תרגום של מאמר שכתב אומברטו אקו לעיתון אודות הפשיזם ומאפייניו. אומברטו אקו הוא אחד ההוגים החשובים בדורנו, והוא גם איטלקי, כך שהוא מכיר את הדברים מקרוב, ולכן מעניין מאוד לשמוע את דבריו.

המאמר הזה בעצם מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון מספק אקו מעין מבוא היסטורי, עמוס שמות ופרטים, המעידים על בקיאות רבה. ובחלק השני הוא מונה 15 מאפיינים של הפשיזם, שמספיק שמתקיימים חלק מהם כדי לעורר דאגה. בכל שלב עלינו לשאול את עצמנו האם אנו מתקרבים לתמונת העולם המאיימת הזו.

פרסום הספר הזה הוא אקט פוליטי חשוב בישראל של היום, והוא מקבל משנה תוקף בתקופה זו של טרום בחירות. זהו ספר העיון הראשון, למיטב ידיעתי, שיוצא בהוצאת תשע נשמות, ואני מקווה שיתווספו לו ספרים נוספים.

עוד בספר מאמר של מרדכי בר-און הבודק את הרלוונטיות של הדברים לימינו. בר-און עמד בעבר בראש "הקרן החדשה לישראל" השנואה והמושמצת על-ידי רבים, אך דבריו כאן הם מאוזנים מאוד לדעתי.

ובכל זאת, כשסיימתי את הספר הרגשתי שאני רוצה להרחיב את ידיעותיי על הפשיזם, ולכן פניתי לקריאת ספר נוסף, עב-כרס יותר – "האנטומיה של הפשיזם" מאת רוברט פקסטון.

זה אכן ספר יסודי ורציני מאוד, אך אני הצלחתי להגיע רק עד עמ' 100. זו רק 'אשמתי' – פשוט ספרים היסטוריים הם לא חומר הקריאה הטבעי שלי ואני מתקשה איתם.

דבר זה החזיר אותי להכיר בחשיבות הספר הנסקר כאן, שכן כמוני ודאי יש אנשים נוספים שמתקשים עם הספרים ההיסטוריים המפורטים והמלומדים, וכאן הם מקבלים את עיקרי הדברים בצורה תמציתית.

מי שמעוניין להתרשם מרשימת המאפיינים של אקו, אפנה אותו לסקירה של ידידי שניר פלג (קישור בהערה[1]). תחת זאת, אני כאן אפנה דווקא למאפיינים בספר השני, "האנטומיה של הפשיזם", המופיעים במהלכו, וכן גם בסיומו, בסיכום. שתי הרשימות די חופפות וביחד מתקבלת תמונה מלאה יותר:

 

74 | האנטומיה של הפשיזם

  • התחושה של משבר מכריע, שכל הפתרונות המסורתיים לא יובן. לתת לו תשובה;

  • עליונותה של הקבוצה, שחובותיו של היחיד כלפיה עולות בחשיבותן על כל זכות, אישית או אוניברסלית, והכפפתו של היחיד לקבוצה;

  • האמונה שהקבוצה שהיחיד שייך אליה היא קורבן – רגש המצדיק כל פעולה נגד אויבי הקבוצה, הן פנימיים והן חיצוניים, ללא מגבלות מוסריות או חוקיות;

  • הפחד מפני שקיעתה של הקבוצה כתוצאה מפעולות השחיקה של הליברליזם האינדיבידואליסטי, העימות המעמדי וההשפעות הזרות;

  • הצורך בגיבוש הדוק של קהילה טהורה יותר, אם אפשר בהסכמה, ובלית ברירה – על-ידי אלימות המוציאה קבוצות מסוימות מן המחנה;

  • הצורך בסמכות של מנהיגים טבעיים (תמיד זכרים), ששיאה הוא מנהיג לאומי שהוא לבדו מסוגל לגלם את ייעודה ההיסטורי של הקבוצה;

  • עליונות האינסטינקטים של המנהיג על פני היגיון מופשט ואוניברסלי. – יופיה של האלימות ויעילותו של הרצון, כשהם מוקדשים להצלתם הקבוצה;

  • זכותו של העם הנבחר לשלוט באחרים ללא כל הגבלה מצד חוק אנושי או אלוהי כלשהו, זכות המוקנית על-ידי הקריטריון היחיד. והוא כישוריה יוצאי הדופן של הקבוצה במסגרת מאבק דרוויניסטי.

 

לסיכום, ספר ראוי מאוד, שבא בזמן.

 

[1] בבלוג שלו "הספרים ואני":
https://snirbooks.com/2019/02/21/%D7%94%D7%A4%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%95-%D7%90%D7%A7%D7%95/

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s