על "קוד סמוי" ו"הרשימה"

"קוד סמוי" מאת יובל דרור, כנרת זמורה-דביר, 2019, 464 עמ'.

"הרשימה" מאת יובל אברמוביץ', הרשימה-הוצאה לאור, 2014, 279 עמ'.

 

לפני מספר ימים קיבלתי קוד-זיכוי באפליקציית הספרים המושמעים icast לשמיעת 15 שעות בחינם. למעשה זה היה תקף לקצת יותר מזה, וכך הספקתי לשמוע שני ספרים – "הרשימה" מאת יובל אברמוביץ', שאורכו כ-6 שעות, ו"קוד סמוי" מאת יובל דרור", שאורכו כ-16 שעות, וכן עוד כמה קצוות של ספרים.

 

הספר "הרשימה" עניין אותי מכיוון שהוא הצליח כל-כך וניסיתי להבין למה, למרות שספרי השראה כאלה הם לא חומר הקריאה הרגיל שלי. ובאמת, מצאתי שהמסר פה די פשוט – תחלמו ותעשו רשימה של החלומות שלכם, ואת הרשימה הזו תשתפו ברבים, תזעקו אותה.

אברמוביץ מספר גם על הרשימה שלו, שנוצרה בעקבות פציעה שהשאירה אותו נכה, אף שהחלים לבסוף מנכותו. והוא נותן עצות שונות, כגון למקד את הרשימה, ולעשות כמה סוגים של רשימות, בנושאים שונים ולתווכי זמן שונים וכיוצא בזה. כאמור, מסר די פשוט, ועדיין חייבים להודות ששמיעת הדברים נותנת איזשהו מרץ מחודש. ובעיקר נראית לי יעילה עצתו להיעזר באחרים, דבר שלעיתים קרובות אנו נמנעים ממנו בסיבות שונות.

הוא הוציא את ספרו בהוצאה עצמית דרך אתר למימון המונים, ומאז הוא רק הולך ומצליח, והוציא כמדומני כבר 13 ספרים. אני, לעומת זאת, גם ניסיתי להוציא ספר אחד שלי דרך מימון המונים, אך למעט כמה בני משפחה לא זכיתי לתמיכה רבה.

 

הספר השני, "קוד סמוי" מאת יובל דרור, הוא כבר הרבה יותר רציני לטעמי. יובל דרור הוא ד"ר לסוציולוגיה, העוסק בקשרים שבין בני האדם לטכנולוגיות שבהן הם משתמשים, כמתואר (בערך) בפרטי הספר, ובספרו זה הוא עוסק במגוון התופעות של העולם הדיגיטלי המודרני: ברשתות החברתיות – פייסבוק, טוויטר, אינסטרגם, סנאפצ'אט, בחברות הדיגיטליות הגדולות – גוגל, יו-טיוב, ווטסאפ וכן הלאה. הוא מראה כיצד כל החברות והיישומים האלה משפיעים על חיינו, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל.

הסקירה של דרור מקיפה ויסודית והידע שלו מקיף ביותר ומרשים ביותר. בנונשלנטיות כמעט הוא מצליח לשלב בספרו עשרות שמות של חוקרים והוגים, ועדיין הספר נשאר מובן וקומוניקטיבי מאוד. הדמות המרכזית שהוא מזכיר, כמדומני, הוא ניל פוסטמן.

הוא פותח את ספרו באמירה של מרשל מקלוהן ש"המדיום הוא המסר", ומראה שברוב המקרים החברות הגדולות מציעות ממשק, פלטפורמה, ולא תוכן, אך אין זה אומר שההשפעה שלהן קטנה יותר בגין זאת. ההפך, הפלטפורמות החדשות, כגון הרשתות החברתיות, שינו את העולם מן הקצה אל הקצה.

ואולם, בסיכום דבריו דרור מספר על שערוריית קיימבריג' אנליטיקה, שאפשר שהטתה את הבחירות בארה"ב, וכמו כן מספר על השליטה בנתונים של פייסבוק ודומותיה, הכוללת צנזור תכנים מסוימים, כך שההבחנה הראשונית ששאבנו ממקלוהן מתבררת כחלקית בלבד, שכן גם שליטה בתוכן עצמו יש כאן.

ועוד הוא אומר, מה שברור – שאנו בעצמנו מספקים לפלטפורמות האלה תוכן בחינם. הוא נותן משל מוכר ויפה ממרק טווין, המספר על ילד שהוטלה עליו משימה לצבוע גדר, אך במקום לעבוד קשה הוא הציע לאחרים לעשות את זה "כי זה כיף", ואפילו גבה תשלום מהם עבור הזכות לעשות זאת… גם אני, ואפילו בקטע הטקסט הנוכחי, משתף פעולה עם תחבולה זו, בעצם…

לא אוכל כמובן לסקור את כל התכנים שבספר, אך אוכל לומר שהם מעניינים מאוד ורלוונטיים מאוד, הגם שחלקם הגדול מוכר לכולנו. אני חושב שכל אדם שחי בעולם המודרני שלנו יועיל לעצמו אם יקרא – או ישמע – את הספר הזה.

 

ובנוגע לאפליקציית icast – נהניתי מאוד מהניסיון הקצר שניתן לי. יש בה יתרונות גדולים, כמו היכולת להקשיב לספרים גם במצבים בהם לא ניתן לקרוא, כמו בזמן נסיעה. אך עדיין היצע ספרי העיון שלה די מוגבל מבחינתי, ואני מקווה שהוא יורחב בהמשך.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s