התשוקה והאהבה/ חגי הופר

התשוקה והאהבה/ חגי הופר
הַתְּשׁוּקָה
הִיא מָה שֶׁמֵּנִיעַ אֶת הָעוֹלָם
הָאַהֲבָה
הִיא מָה שֶׁמְּחַבֵּר.

הַתְּשׁוּקָה
זְקוּקָה לְרִסּוּן בְּחֻקִּים
הָאַהֲבָה
אֵין לָהּ חֻקִּים.

הַתְּשׁוּקָה
הִיא יָצַר, לִיבִּידוֹ, רָצוֹן
הָאַהֲבָה
מֵאֵין הִיא נוֹבַעַת?

מודעות פרסומת

בלילה/ חגי הופר

בלילה/ חגי הופר
אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
אֲבָל בַּלַּיְלָה, הוֹ, בַּלַּיְלָה,
בַּלַּיְלָה יוֹצְאִים כָּל הַגַּנָּבִים וְהַזַּנָּאִים
וְנִפְתָּחִים כָּל בַּקְבּוּקֵי הַיַּיִן הַיְּשָׁנִים וְהַחֲדָשִׁים
כָּל לַיְלָה יֵשׁ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.
אֲבָל אַתֶּם הֲלַכְתֶּם לִישֹׁן מֻקְדָּם
וְאֵין לָכֶם מֻשָּׂג מִכָּל זֶה.

(הערות: בהקלדה ראשונה יצא לי במקום בלילה בחילה ובמקום זנאים סנאים. אולי היה עדיף להשאיר כך).

אחרי שהמילים/ חגי הופר

אחרי שהמילים/ חגי הופר
אַחֲרֵי שֶׁהַמִּלִּים אִבְּדוּ מַשְׁמָעוּת
יָכֹלְנוּ לוֹמַר כָּל מָה שֶׁרָצִינוּ
אֲבָל לֹא אָמַרְנוּ אֶת שֶׁרָצִינוּ לוֹמַר.

אַחֲרֵי שֶׁהַמִּלִּים אִבְּדוּ עַצְמָן לָדַעַת
כְּבָר אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת
וּבַפֶּה נוֹתַר טַעַם מַר.

"הטריוויה של הרמן"/ מאת איתי הרמן

"הטריוויה של הרמן" מאת איתי הרמן (הצ'ייסר), אגם, 2019, 175 עמ'.

איני רואה הרבה טלוויזיה, אבל את התוכנית "המרדף" עם עידו רוזנבלום ואיתי הרמן אני נוהג לראות. מדובר בתוכנית שאלות אינטליגנטית מאוד, שכיף לצפות בה ולהרחיב את אוצר הידע הכללי. אמנם ישנן תוכניות רבות המבוססות על שאלות, אך להערכתי האחרות פחות טובות. כאן השאלות הן העיקר, והן לרוב ברמה גבוהה.

עוד לפני הופעתו בתוכנית, הרמן עבד כ"משחקולוג", וכתב שאלות רבות לתוכניות רבות, כגון "גלגל המזל", "1 נגד 100" ו"לעוף על המיליון", ואף תכנן חדרי בריחה.

בספר זה הוא אסף מגוון שאלות רחב, וחילק אותן לפי נושאים שונים. בינתיים קראתי רק כמה, שכן אני רוצה להשאיר את השאלונים למפגשים משפחתיים שונים, לשם הם מתאימים מאוד. אך כמובן שמיד הצצתי בקטגוריית ה"ספרים". אמנם, ידעתי את רוב השאלות, אך עדיין היו כמה שלא ידעתי (גם אם לפעמים הנושא המרכזי מופיע רק בעקיפין).

השאלות הן ברמות קושי שונות. למשל, בקטע על הספרים, השאלה הראשונה קלה מאוד – "מי הסופר הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות?". התשובה היא, כמובן, ש"י עגנון. אך הנה שאלה שלא ידעתי – "מאיזה שיר של להקת "משינה" לקוחה השורה "זה כתוב בספרים, בשירים, במפות הכוכבים"?". התשובה היא "תחזור, תחזור". אמנם הכרתי את השיר, אך לא ידעתי מה שמו.

בהקדמה הרמן מספר קצת על האופן בו הוא חושב. הוא מספר על שליח דמיוני בן-דמותו הנשלח לשלוף מידע בין ארגזים רבים. זה נחמד, אך הייתי שמח שיפרט יותר כיצד ניתן לצבור מידע כה רב. דבר מפליא ביותר.

ואגב, אם לחזור לתוכנית עצמה – צופיה מתחלקים לשניים: אלו שמאמינים שהרמן אכן יודע את כל התשובות, מול אלה שחושבים שלוחשים לו את התשובות באוזנייה… אני נמנה על אלו שמאמינים שאין כאן תרמית, אך עצם זה שיש כאלו החושבים אחרת מראה עד כמה הדבר מפליא.

לסיכום, ספר חביב ביותר, פעילות לכל המשפחה במפגשים משפחתיים, או בין חברים. מה צריך יותר מזה?

הטריוויה

בישראל קיימת בורות עמוקה ביחס לנצרות

בישראל קיימת בורות עמוקה ביחס לנצרות.

לפני כמה ימים ראיתי פוסט של אבישי בן חיים, כתב לענייני חרדים ובעל תואר ד"ר למחשבת ישראל (!), בו הוא אומר ששעות ניסה לבדוק מהיכן באה האמרה "לא מה שנכנס אל הפה מטמא את האדם, אלא מה שיוצא ממנו", עד שלבסוף גילה שזו אמרה של ישו המופיעה בברית החדשה. נדהמתי. זו אחת האמרות היותר ידועות מהברית החדשה וכל ילד בארצות הנוצרים מכיר אותה, אבל אבישי בן חיים, שנושא את כל התארים שהזכרתי קודם, לא מכיר אותה!

אבל הבעיה כאן היא לא אבישי בן חיים, שהוא בחור סימפטי בסך הכול. הבעיה עמוקה הרבה יותר, והיא המופיעה בכותרת – בישראל קיימת בורות עמוקה ביחס לנצרות.

ראשית, בשום מסגרת לא מלמדים אותה, ודאי שלא בבתי הספר. שנית, גם כמעט לחלוטין לא יוצאים כאן ספרים המספרים עליה ודנים בה. אני מתכוון לספרים לקהל הרחב, ולא בתחום האקדמי הצר, שגם בו לא מופיעים הרבה ספרים, אבל משהו בכל זאת כן. איני מכיר ולו ספר אחד המיועד לקהל הרחב בנוגע לנצרות שיצא כאן בזמן האחרון, או לצורך העניין – בכלל (למעט הספרים של ההוצאות המשיחיות. וכן קצת בכלל, כגון ספריהם של קלוזנר – שאין כמעט להשיג – ופלוסר). מהבחינה הזו ישראל מתנהגת כמו שטעטל גלותי ועוד לא לגמרי נפתחה לעולם הרחב.

עכשיו, אני מבין את הרתיעה, היא מובנת לגמרי. כמובן, רבות סבלנו מאת הנוצרים לאורך ההיסטוריה והדת היהודית עוינת מאוד את הנצרות, הרבה יותר מכל דת אחרת. הנה, למשל, הבודהיזם לא מעורר כזה אנטיגוניזם, ובאמת יש שפע עצום של ספרים בעברית בתחום זה. מלבד זאת, קיים פחד שאנשים יתפתו להמרת דת (ושוב – רק לנצרות, לא לבודהיזם).

אבל כל אלה הם נימוקים שיש לדחות, כי הנימוקים מהצד השני חזקים יותר (וגם כי נימוקים אלה עצמם הם בעצם חלשים מאוד). כיום יש כשני מיליארד (!) נוצרים בעולם, וכל תרבות המערב טבולה עמוקות בנצרות. אינך יכול להבין דבר וחצי דבר בספרות העולם של אלפיים השנים האחרונות בלי רקע כלשהי במחשבה הנוצרית. מלבד זאת, הנטייה הבסיסית צריכה להיות מלחמה בבורות, ובורות בשטח זה היא בורות כמו כל בורות אחרת.

ובכן, אני מקווה שנתגבר על בורות זו. קודם כל קריאתי היא אל הוצאות הספרים, שיעשו מעשה ויוציאו לאור מעט ספרות בנושא. למשל, לפני כמה ימים הייתה כתבה ב"הארץ"[1] על חוקר יהודי, מארק ברטלר, שכתב ספר על הנצרות בהיבט יהודי (וראיון מביך למדי של ד"ר רבקה נריה בן שחר). ובכן – לתרגם! דבר שני, עשו טובה לעצמכם ולפחות קראו את טקסט הבסיס. לא יקרה לכם כלום.

[1] https://www.haaretz.co.il/blogs/rivkaneriya/BLOG-1.7317349?fbclid=IwAR1YwUoxQ281DwhyTSBM_Ogf7gFFgpUkuqje3XkjjkRdKjDtKSZJFNOVSxU