רשמים מצפייה ב"הסיפור של אלוהים" (עונה 3 פרק 4).

רואה "הסיפור של אלוהים" על החטא. בהתחלה מראים אנשים שמכים עצמם עד זוב דם, דווקא מתוך הנצרות, כדי לשחזר את הפסיון של ישו. בהמשך מראים עוד כמה דברים משונים.
תהרגו אותי, קשה לי לכבד כאלה דברים. כן, אני מבין שככה דתות פועלות בעולם וזה אנושי, כלל-אנושי, אבל האם לא הגיע הזמן שנתגבר על זה?
(אגב, גם ביהדות יש משהו דומה – מכות קטנות שנותנים על החזה בתפילה. אבל כדרכנו, זה סימבולי ולחלוטין ולא מזיק).
אבל לא לשם כך התכנסנו. אלא – בשלב מסוים מורגן מראיין אדם שהיה מוציא להורג בכלא בארה"ב, ואז שואל אותו האם זה לא חטא, שהרי נכתב "לא תהרוג" (כלומר, מצד אחד זה ומצד שני "עין תחת עין", כדבריו).
ובכן, זו אי הבנה נפוצה בארצות הנוצרים, שנובעת מתרגום לקוי.
במקום do not murder מתרגמים do not kill.
ובעבר ראיתי בספר של מורה קרישנה מפורסם אחד, א.צ. בהקטיודאנתה סוואמי פרבהופאדה, שאומר שלכן אסור להרוג גם בעלי חיים, שכן נאמר לא תהרוג.
דבר דומה קורה גם עם דיבר נוסף – לא תענה ברעך עד שקר, שמדבר על האיסור להעיד עדות שקר, כלומר מדבר על תחומי המשפט בלבד. אבל בארצות הנוצרים לומדים מכאן שאסור לשקר, בכל מצב!
אני חושב שגם מכאן שאב או הושפע קאנט בצו הקטגורי שלו (לעניין זה), שאמר שאין לשקר בשום מצב.
ללמדך כמה חשוב תרגום מדויק והבנה נכונה של הטקסט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s