כמה ציטוטים מתוך "קאנט ופרויד" מאת רועית דהן

כמה ציטוטים מתוך "קאנט ופרויד" מאת רועית דהן

שוב, איני כותב ביקורת מלאה, רק מציג כמה ציטוטים מייצגים מתוך הספר, קאנט ופרויד (רסלינג), מהם ניתן ללמוד על אופיו. אציין רק בקצרה שזהו ספר מעניין למדי, על אף שיש חזרה מסוימת על הדברים באופן שהוא קצת מעייף.

מבחינת התוכן, אציין כי מאז ומתמיד הטרידה אותי העובדה, כי פרויד אמר: "מטרת הפסיכואנליזה היא להפוך אומללות נוירוטית לחוסר אושר יומיומי". האם זה מספיק? דתות ופרקטיקות שונות, כגון הנצרות, הבודהיזם, ואולי גם היהדות, כן מציעות אושר. אז אולי הפסיכואנליזה היא לא המקור הכי טוב לפנות אליו? תהייה.

 

ובכן, מתחיל מהראשית:

""יוצא מכך שעבור קאנט, כמו גם עבור פרויד, לא רק שהאדם על פי טבעו מבקש אושר ובד בבד אינו יכול להשיגו, על פי אותו טבע עצמו, אלא שהאדם גם נתבע להתעלות מעבר לסיפוק יצריו המידיים כדי לקיים חיים בכלל וחיים חברתיים ומוסריים בפרט.""

 

""ברגע ההכרעה האתי ניצבת אפוא הרצייה בין שתי אלטרנטיבות, ורק אם תבחר בחוק המוסרי שמקורו בתבונה, בהשפעת רחשי הלב המוסריים ובניגוד לתשוקות או לנטיות אישיות כלשהן, אזי ייקבע האדם כמוסרי ""

 

""פרויד גם מציין בהקשר הכללי הזה ש"אולי רשאים אנו אף לומר, כי הכוונה לעשות את האדם ל'מאושר' אינה כלולה בתכנית ה'בריאה' כל עיקר". הוא מציין שלושה מקורות לסבל האדם: הראשון מגופו שלו עצמו שנידון לכיליון, השני מן העולם החיצון על ידי כוחות הרס כבירים והשלישי מתוך היחסים שבין בני האדם. אלה מהווים תנאים שבגינם נוטים בני אדם למתן את תביעותיהם אל האושר עד כדי כך שבשל הצורך למנוע צער נעשה הצורך להרבות עונג למשימה השנייה במעלה.""

 

על יצר ההשתכללות –

""בטענה זו מציע פרויד הסבר אלטרנטיבי לתפיסות המזהות באדם יצר השתכללות, שבאמצעותו הגיע האדם אל הישגיו הרוחניים והמוסריים. לדבריו, האמונה בקיומו של יצר השתכללות אינה אלא "אשליה מיטיבה" ואין להתבסס עליה כאשר דנים בהתפתחותו האישית והתרבותית של האדם. תהליך העידון ותהליך היצירה של המוסר והאידיאלים, ותופעות תרבותיות אחרות הגלויות לעין, אינם אלא תחליף למושא שמביא את הדחף לידי סיפוק עקיף""

 

על מנהיגות –

 

""במאמרו מלחמה למה?, במסגרת הדיון במאבק בנטייתם של בני האדם למלחמה, מציג פרויד חלוקה של בני האדם למנהיגים מחד גיסא ולתלויים מאידך גיסא, חלוקה המבטאת את אי־השוויון הטבוע בבני אדם. בהתבסס על חלוקה זו טוען פרויד שבני האדם התלויים, שהם הרוב המכריע של בני האדם, זקוקים לדמות סמכות שתכריע למענם הכרעות שונות. לעומתם, דמות הסמכות, האוטוריטה, מתאפיינת בהיותה "שכבת צמרת של אנשים בעלי מחשבה עצמאית ושוחרי אמת, ללא־חת, שתפקידם יהיה לשמש כמכווני דרכם של ההמונים נטולי־העצמאות". המצב האידיאלי של המוסריות יתרחש כאשר בני אדם אלה, המנהיגים, ישעבדו את חייהם היצריים לדיקטטורה של התבונה.""

.

""במובן זה, בדומה לעמדת קאנט, תפקיד התבונה לפי פרויד הוא לבחון את הטבע (הפנימי והחיצוני), להשיג הכרה עצמית ולעשות את האדם מודע לחוק המוסרי שבתוכו (בניגוד לחוק המוסרי שנכפה על האני באמצעות העל־אני).237 לפי פרויד, במצב אידיאלי שבו תממש התבונה תפקיד זה היא תוכל גם לייצר איחוד בין בני האדם שאינו מתבסס על זיקת היצרים. בכך, בדומה לקאנט, מכשיר פרויד את הדרך לכינון תרבות על יסוד רציונלי ולא על יסוד של תאוות, אידיאלים או דת"".

 

 

ועל עקרון האהבה –

""בדומה לקאנט, פרויד דוחה אפוא את האהבה כמניע ראוי למימוש החובה המוסרית, ואף דוחה ביתר נחרצות את המצווה שאומרת "אהבו את אויביכם". לדבריו, חובות אלה מתעלמות מהגורמים הנפשיים שבהם תלויים ההבדלים בהתנהגותם של בני האדם, "ועד שלא יסולקו הבדלים ברורים אלה מביאה עמה ההליכה אחרי דרישות־המוסר הנשגבות נזק למטרותיה של התרבות, הואיל ובדרך זו מובטח לה לרשעות שתצא נשכרת"".

קאנט ופרויד

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s