על "אדם מהלך בעולם – שיחות עם אברהם יהושע השל"

על "אדם מהלך בעולם – שיחות עם אברהם יהושע השל"

הרב אברהם יהושע השל היה מראשי הרבנים בארצות הברית. תחילה לימד בקמפוס רפורמי, אך מכיוון שהיה נאמן להלכה עבר לעמוד בראש קמפוס קונסרבטיבי.
הוא לא היה ידוע בארצנו, אך בשנים האחרונות חל מפנה והתחילו להתפרסם כמה ספרים משלו ועליו. אחד האנשים שתרם לכך רבות הוא ד"ר דרור בונדי, אך הוא לא היחיד.
ספר זה הוא נדבך נוסף ושער להיכרות עם עולמו של השל. הוא מורכב משלוש שיחות שהתקיימו בעבר ועתה יוצאות במהדורה מחודשת, כמו גם ממבוא, כמה דברים לכבודו מאת אישים שונים, ומאחרית דבר. ועדיין מדובר בספר צנום שאפשר לקרוא בשעתיים-שלוש.
השל מצטייר כהומניסט גדול, ואף בחייו ידועה צעידתו המשותפת עם מרטין לותר קינג במצעד סלמה ופעילותו לטובת שחורי העור. כמו כן, ניהל דיאלוג עם הנוצרים והייתה לו השפעה אצלם גם בדרגים הגבוהים ביותר.

כפי שאני נוהג לאחרונה, במקום להכביר במילים, אביא כמה ציטוטים מייצגים שלו מתוך הספר, קיראו ותחי נפשכם.
אעיר רק, כי הלוואי וגם בארצנו ירבו רבנים הומניסטים ואוהבי אדם כמו השל.

מתוך השיחה הראשונה:
""אלחנני: אתה כותב בספר: "שפינוזה הוא שהטיל בישראל את הכלל שאין היהדות דת אלא חוק, הלכה, וכלל זה מפעפע בגוף המחשבה המודרנית כמו ארס. האמת יורה דרכו שהאומר אין לי אלא הלכה, גם הלכה אין לו; האומר אין בתורה אלא הלכה, מגלה פנים שלא כהלכה".
השל: כל האומר שכבר הגיע לאמת, שכבר מיצה והגיע לסוד חקר החיים — אין לך מסכן גדול ממנו, שהרי החיים הם מאבק תמיד לידיעה ולהבנה שהמציאות, מציאות העולם ומציאות ישראל ומדינתו, עולה על כוח תפיסת האדם. צניעות וענוותנות, סודות עיקריים הם בעולם המחשבה.""

מתוך השיחה השנייה:
""לאמיתו של דבר אמונה היא יחס וזיקה, היא פרספקטיבה לכל המציאות קודם כול, ואחר כך זיקה למי שלמעלה מהמציאות הנראית לעיניים. הייתי רוצה לברר קודם כול את הזיקה למציאות לאור האמונה. אם האמונה היא פרספקטיבה, מה משמע פרספקטיבה מיוחדת? בימי הביניים, למשל, האמינו בני אדם שהאדמה עומדת במרכז הקוסמוס. היום אין בני אדם מאמינים שהאדמה היא במרכז הקוסמוס, אבל כן מאמינים שהיחיד, האדם עצמו, עומד במרכז החיים, במרכז הקוסמוס. מכאן, כשאדם מביט בעולם, הוא אינו רואה בו אלא חומר שביכולתו לנצל אותו, הזדמנות להנאה. הוא אינו מרגיש ביופייה ובגאונה של המציאות ואינו חש את המסתורין שבה.""

מתוך השיחה השלישית:
"מקור התקווה הסופי בשביל כולנו — יהודים, פרוטסטנטים, קתולים או פילוסופים חילונים, הוא, במפתיע, באחת התקוות שהובעו על ידי נביאי ישראל.
הייתי אומר, על כן, כי רוחם של הנביאים, בשורתם, חיה מאוד כיום. אנשים מסוגם כורכים אהבה עמוקה מני ים, מחאה רבת־עוצמה ותוכחה כואבת — יחד עם תקווה שאינה יודעת כניעה. הנביא הוא עד למסתורין הגדול, או למה שהייתי מכנה המשמעות מעבר למסתורין. במובן זה הנביא עדיין חי וקיים וחייב להיות לנו לדוגמה.""

ועוד, ביחס לרעיון הבריאה בצלם:
""אלוהים הוא בלתי־נראה. אך אינך יכול לחיות ללא אלוהים. לפיכך ברא אלוהים תזכורת, צלם דמות. מהי משמעות האדם? להיות תזכורת לאלוהים, להעלות לפנינו את מציאות האלוהים. אלוהים הוא בלתי־נראה. ומכיוון שאינו יכול להיות בשום מקום, על אף שהוא בכל מקום, הוא ברא את האדם. אתה מביט באדם וזוכר את אלוהים.""

ועל ספרו מיהו האדם:
""אמריקה מוציאה מאות מיליוני דולרים לחקר ההתנהגות של בעלי חיים כדי להבין את האדם. היות שבעיקרו של דבר האדם הוא בעל חיים. עכשיו אני שואל אותך, מהו עלבון גדול יותר לאדם מאשר לומר שהוא בעיקרו של דבר בעל חיים, מלבד העובדה שהוא מסוגל ליצור מכשירים או לדבר?
האמירה, כי קוף הוא יצור אנושי חסר יכולת דיבור, נכונה כשם שנכון יהיה לומר שהאדם הוא בעל חיים המסוגל לדבר.
מה שניסיתי לעשות בספר זה הוא להילחם, להתנגד לחוסר האנושיות אשר מייחסים לאדם על כל צעד ושעל, בכל מקום.""

ולבסוף, מתוך הדברים לכבודו:
"הבעיה הגדולה ביותר אינה כיצד להמשיך את קיומנו, אלא כיצד לרוממו" (השל).

– אדם מהלך בעולם – שיחות עם אברהם יהושע השל מאת פינחס פלאי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s