אשליות מסוכנות – סיכום.

אשליות מסוכנות – סיכום.
טוב, בעיקרון, כפי שחשדתי בתחילה, זה ספר מייגע. הררי מילים על עיקרון אחד בסיסי ודי מוכר.
הפרק הראשון בכל זאת קצת מעניין. הוא מעלה את מושג ה'כימרות' – מפלצות מהמיתולוגיה היוונית, שאצלו מבטאות חשיבה לא רציונלית. מולה יש מסורת של חשיבה רציונלית, תבוניות, שראשיתה בפילוסופיה היוונית, והיא חילונית. אמנם אפשר לטעון שגם בדתות יש פילוסופים רציונליים, כדוגמת הרמב"ם אצלנו, אבל למעשה מדובר באפיזודה קצרה בימי הביניים והדתות השונות לא נבנו על בסיס זה.
הכותב מפגין עושר ידע רחב, וזה יפה. הוא גם מתייחס לכלל הדתות המרכזיות – נצרות, יהדות, אסלאם, בודהיזם, וכן אחרות מעט. עם זאת, לפעמים נופלים אי דיוקים. למשל, השתעשעתי לקרוא שהרמב"ם 'אהב את ההמון'…
אבל לאחר הפרק הראשון כל הנושא של הספר בעצם שונה, ואחד במהותו – הוא כותב על ההגבלות של הדתות השונות לגבי הנאות החיים, דבר הכולל סיגופים שונים בחלק מהמקרים, ומעשים מוזרים של 'קדושים' באחרים, התייחסות למין כאל אויב, עם פרק מיוחד גם על המלחמה באוננות, וגם רעיון העולם הבא, שבמובנים מסוימים מאפשר את כל אלה.
כל אלה לדידו 'חוסמים את דרכנו אל האושר', כי הם פועלים כנגד טבע האדם, שהנאות החיים חיוניות לו וטובות לו.
בהקשר זה הוא גם מביא מדבריו של אפיקורס, שדיבר על אותם הדברים, וזה באמת הקטע היחיד שראיתי לנכון לשתף אצלי בפייסבוק במהלך הקריאה.
יש כאן, אם כן, ויכוח עתיק בין הגישה הדתית ובין זו החילונית בנוגע להנאות החיים, ויבחר לו איש איש את גישתו.

הוספה –

הכותב הוא איש עסקים רוסי שהקדיש עשר שנים מחייו לבדיקת הנושא, אך אינו איש אקדמיה ולא מומחה בתחום, וזה ניכר.

הספר הוא בן כ-500 עמודים גדולים (שזורים בתמונות יפות ומעוצבים לעילא) והוא חלק מטרילוגיה על הדת. הרבה מילים.