על "הנפש בלילה"

על הנפש בלילה – המדע החדש החוקר איך ולמה אנו חולמים, מאת אנדריאה רוק, בהוצאת עם עובד, 2007.

הספר בודק מה התחדש מאז זמנו של פרויד בתחום חקר החלומות בפסיכולוגיה, ומתברר שהתחדש לא מעט. זאת גם זאת, התברר שחלק מהתיאוריות של פרויד התגלו כשגויות.
פרויד למשל אומר שתוכן החלום תמיד סמוי, אך אין זה כך, אלא לפעמים הוא גלוי לגמרי, כמו בחלומותיהם החוזרים של הפוסט-טראומטיים, המשחזרים את רגע הטראומה.
פרויד גם אמר שכל חלום הוא הגשמת משאלה, אך חלומות אלה אינם כאלה.
דבר נוסף הוא שפרויד סיפק מעין מפת פענוח חלומות בת מאות פריטים, בה למשל נשירת שיניים מבטאת סירוס, ובכלל רב בה הפענוח המיני. היום ההבנה היא שאין מפה אחת, אלא הפענוח תלוי בחולם הספציפי. כל חולם יוצר את תמונת החלום שלו מהדברים המעסיקים אותו. ראשית, מהדברים שראה במהלך היום, אך גם מדברים עמוקים יותר.
אך עדיין יש חלומות טיפוסיים, כמו נפילה, תעופה, רדיפה ועוד.
(מצד שני, חלק מדבריו עדיין נתפסים כתקפים, ובראשם ההבחנה הבסיסית שהחלום מבטא תכנים מהלא-מודע ומעבדם).
החלום פועל על-ידי יצירת הקשר. אם אירוע מסוים מזכיר במשהו אירוע כלשהו מילדותך, החלום ייצור את ההקשר הזה. במובן הזה הוא פועל כמו מטפל בפסיכותרפיה, ואכן יש לחלום איכות של ריפוי (אולי לא בכדי השורשים של חלום והחלמה זהים). למשל, קבוצה של מתגרשים טריים שהיו מדוכאים, לאחר כמה חודשים של חלומות על הנושא כבר לא היו מדוכאים, וגם החלומות הציגו מצבי דברים חיוביים יותר.
(גם בעירות, אגב, המחשבות שלנו נודדות מנושא לנושא הרבה יותר מהר ממה שנדמה לנו. אכן, הדבר מוגבר בהפרעת קשב וריכוז, המטופלת בריטלין. לכן אני חשבתי ששווה לבדוק האם הריטלין יכול לעזור גם למקרי סיוטים חוזרים, אף שהדבר כמובן מצריך בדיקה).
לעומת זאת, אצל דכאוניים חולים נראה שחלומות שליליים רק מרעים את מצבם ומעמיקים אותו. פתרון אחד שניתן לזה ולחלומות ביעותים חוזרים בכלל הוא לדמיין בשעת עירות במשך שבועיים סוף אחר וחיובי לסיוט. התוכן הזה בסופו של דבר חודר אל החלום עצמו.
אגב, בעוד אצל אדם רגיל האזור הפעיל בשנת חלום (תע"מ – תנועות עיניים מהירות, rem) היא המערכת הלימבית, האחראית על הרגשות, הרי שאצל המדוכאים פועלת גם מעטפת המוח, מה שאומר שהם נשארים טרודים בבעיותיהם אף בזמן החלום.
דבר מעניין נוסף הוא שמחקרים הראו שההמיספרה השמאלית של המוח אחראית על יצירת הסיפור, הנרטיב, המשמעות. כך התברר בחקירת חצויי מוח. הבעיה היא שעבור יצירת סיפור רציף לפעמים מוותרים על עובדות מוגמרות ואף ממציאים דברים. זאת לעומת החצי הימני של המוח שמדווח בדיוק על מה שראה, אך לא יוצר סיפור. הועלתה סברה שזה מה שהופך אותנו לאנושיים וקידם אותנו מבחינה אבולוציונית. יש כאן גם יכולת רפלקסיה ברמה גבוהה. ובכן, היכולת הזו לארוג סיפור היא כנראה בדיוק מה שיוצר את החלום והופך אותו מרצף דימויים לרצף נרטיבי אחד.

עוד כמה נתונים:
רוב החלומות, מעל לשני שליש, הם חלומות שליליים, המבטאים פחד, חרדה, תסכול וכיוב'.
אנשים יצירתיים ואמנותיים חולמים יותר. מנגד, יש אנשים שמדווחים שאינם חולמים כלל, ובחלק מהמקרים אפשר שהם צודקים.
יש אנשים שיכולים לשלוט בחלומותיהם, והדבר הוכח במחקר בו הנבדק תקשר עם הבודק בחלום על ידי תנועות עיניים רצוניות.
אנשים כתבו יצירות אמנות והגיעו לתגליות מדעיות מתוך חלום. למשל, פול מקרטני כתב את 'יסטרדיי' בחלום.
מבחינה כימית, בשעת חלום חלה צניחה ברמת הסרוטונין והנוראפינפרין ועלייה ברמת האצטילכולין.
אנו חולמים עוד לפני הלידה, וגם בעלי חיים חולמים – יונקים כן, זוחלים לא.
ממצא שנדחה – חלומות ילדים הופכים להיות דומים לחלומות מבוגרים רק מגיל 9-11. עד אז מדובר בעיקר בתמונות קצרות. אחרים הראו שגם בגיל 4 מופיעים חלומות מלאים.
יש אדם שנסע כמה קילומטרים ורצח את חמותו מתוך שינה. זה נקרא פרסומניה. הוא יצא זכאי בדין.
המוח לא רק יוצר עלילות במהלך השינה, הוא גם לומד ומגבש זכרונות, ובאופן כללי עוסק בחיווט קשרים בתוכו.

עד כאן על קצה המזלג כמה רעיונות מהספר המרתק הזה, שיש בו עוד רעיונות רבים ומידע רב ומועיל.
אסיים באנקדוטה נוספת מתוכו ששבתה את תשומת לבי:

היכן נמצאת התודעה?
בספרו "ההיפותזה המדהימה", אומר מגלה מבנה הדנ"א וחלוץ חקר התודעה, פרנסיס קריק, שהאזור במוח המכונה החגורה הקדמית הוא משכן הרצון ושם נוצרת העצמיות העצמאית שלנו.
במחקרים מאוחרים יותר גילו שאותו אזור 'נדלק' תוך כמה שניות בקימה, בעוד שלשאר הפונקציות המנטליות של המוח לוקח עד 20 דקות להתעורר.
אותו אזור גם 'נדלק' בעת חלימה, בעוד מעטפת המוח נותרת מנותקת.
-מתוך "הנפש בלילה", עמ' 115-116.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s