חמישה כותבים עבריים החביבים עליי

יש מספר סופרים, או כותבים, עבריים החביבים עליי במיוחד, ואני אוהב את כל או רוב ספריהם. הבה נמנה חמישה מרכזיים כאלה. על רוב הספרים כתבתי ביקורות בבלוג זה, או באתר נוריתה – חפשו אותן אם תרצו.

1. עמוס עוז.
מספריו העיוניים אהבתי במיוחד את 'יהודים ומילים', 'שלום לקנאים', 'ממה עשוי התפוח', וספרו האחרון – 'ההרצאה האחרונה'. מהרומנים שלו אהבתי במיוחד את 'מיכאל שלי', 'סיפור על אהבה וחושך' ו'הבשורה על פי יהודה'. עוז הוא בעל לשון פיוטית, אך גם שנונה, ותמיד תענוג לקרוא את דבריו.

2. יוכי ברנדס.
התחברתי לספריה בעיקר בגלל גישתה החדשנית ליהדות. מהרומנים אהבתי את 'מלכים ג" ו'הפרדס של עקיבא', וגם את 'וידוי'. מהעיוניים אהבתי את 'שבע אמהות' ו'היהדות שלא הכרנו'. את ספרה האחרון, 'אדל', פחות אהבתי, לצערי.

3. מיכה גודמן.
עוד כותב שמציג גישה חדשה ליהדות. אהבתי את כל ספריו – 'סודותיו של מורה הנבוכים', 'חלומו של הכוזרי', 'הנאום האחרון של משה', 'מלכוד 67', ו'חזרה בלי תשובה'. עם זאת, אני חושב שספרו הראשון הוא הטוב והחשוב ביותר.

4. יובל נח הררי.
כותב פופולרי מאוד, שנהניתי מכל ספריו – 'קיצור תולדות האנושות', 'ההיסטוריה של המחר' ו'21 מחשבות על המאה ה-21'. אך גם כאן אני חושב שהראשון הוא הטוב ביותר. ספר מחכים ומלמד, למרות שגם עורר הרבה מחלוקות. לא סתם הוא מצליח בעולם.

5. חיים שפירא.
לבסוף, סופר חביב וקליל. יש הרבה חכמה בספריו, אך עדיין הם מאוד קומוניקטיביים. אהבתי את כולם ואציין מה שעל המדף מולי עכשיו – 'מחשבות לעת לילה', 'קהלת הפילוסוף המקראי', 'אהבה זה כל הספר', 'זיכרון ילדות יפה במיוחד', וספרו הראשון – 'על הדברים החשובים באמת'.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s