חמישה ספרים שאהבתי בנעוריי

מעניין שהספרים העיקריים שהשפיעו עליי בנעוריי הם ספרי מסע פילוסופיים בדרך כלל. ומה זה השפיעו? כמעט שום ספר מאז לא עשה עליי רושם דומה, שמורה להם זכות ראשונים. הנה חמשת העיקריים שבהם.

1. 'החיים כמשל', פנחס שדה.
ספר שקראתי במשך חודשים רבים ועל מדשאות רבות ועשה עליי רושם רב. שדה כותב אוטוביוגרפיה עוד כשהוא אדם צעיר, ומשרטט דיוקן של אדם משוטט והוגה. יצאו כנגדו אגב על תיאורי הנצרות האוהדים שלו, אבל גם זה הרחיב את עולמי. ספר עם שאר-רוח.

2. 'זן ואמנות אחזקת האופנוע', רוברט פירסיג.
ספר מסע פילוסופי טיפוסי ואהוד על רבים, וגם עליי. אף שקראתיו שוב לאחר שנים והוא נראה לי הרבה פחות מלהיב. בעיקר מתאים לנעורים. יש בו דיון פילוסופי על מושג ה'איכות', ומסעות לאורך ארה"ב באופנוע. בעקבותיו כתבתי אף אני בזמנו ספר מסע – 'המסע אל הקלילות', שניתן למצוא בשלמותו בבלוג זה.

3. 'כה אמר זרתוסטרא', פרידריך ניטשה.
כבר דיברתי על הספר הזה ברשימת ספרי הפילוסופיה. זהו אולי ספר הפילוסופיה הראשון שקראתי. לצדו אפשר לציין גם את 'המיתוס של סיזיפוס', שגם נמצא ברשימה ההיא, ואת 'מחשבה ותנועה' של אנרי ברגסון, שאהבתי מאוד.

4. ספרים של מילן קונדרה.
קונדרה היה הסופר האהוב עליי וקראתי את רוב ספריו. ספריו הם רומנים הגותיים מאוד, ועם הרבה חוכמה, וגם הומור צ'כי. הוא מזכיר לי קצת את הזמר ניק קייב. שניהם תפסו להם נישה אמנותית מיוחדת ושניהם אהובים על ישראלים רבים, ואני בכללם.

5. ספריו של קרלוס קסטנדה.
כבר איני זוכר אילו מהספרים קראתי והם גם לא נמצאים בשורה הראשונה אצלי, אבל בכל אופן היו משמעותיים. המחבר נפגש עם מדריך רוחני בשם דון חואן, המעביר אותו מסע רוחני באמצעות שימוש בסם הפיוטה, והכול משל לנפש ולגבולותיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s