על 'על החיים ועל המוות' מאת מישקה בן-דוד

על 'על החיים ועל המוות' מאת מישקה בן-דוד.
תכלת, 2019, 323 עמ'.

בספר זה חוזר מישקה בן דוד על הרעיון המרכזי של ספרו 'החיים, האהבה, המוות', שסקרתי בזמנו באתר 'נוריתה'.
כאן –
http://nuritha.co.il/he/node/42728

בן דוד מציג עמדה נטורליסטית, אפשר לומר, כזו שמנסה להיסתמך אך ורק על ממצאי המדע, והוא גם מנסה לגזור ממצאי המדע עמדה מוסרית והשקפת עולם כוללת כלפי החיים. כמה מן ההצעות שלו אציג בהמשך על ידי ציטוטים ישירים, שזו השיטה המועדפת עליי לאחרונה.
ובכל אופן אני מוסיף כמה מילים.
בן דוד מפרט את התפיסות המדעיות השונות, החל מהפיזיקה, הכוללת את תיאוריית המפץ הגדול, וכלה בתורת האבולוציה, שלפי בן דוד עדיין לא נלמדו לקחיה עד הסוף, ובכל השטחים האלה הוא מציג מידע עדכני ומרשים. הוא גם מוסיף על המידע שהיה בספרו הקודם, עד כמה שזיכרוני מגיע, למרות היותו של ספר זה קצר בהרבה ממנו, בערך מחצית מאורכו.
ניכר שהצגת תפיסת עולמו בוערת בעצמותיו, ואני יכול להבין זאת. זו גישה מקורית ונראית לי גם חשובה, ועם זאת מובנת מאוד ונוגעת בדברים החשובים ביותר בחיינו. מעט מאוד מהפילוסופיה העכשווית עונה לקריטריונים האלו.
וזו גם גישה מאתגרת מאוד. כפי שציינתי בביקורתי הקודמת, היא מנוגדת לתפיסתי על היות האדם 'נברא בצלם', תפיסה לה הקדשתי אף אני שני ספרים. ועדיין, לא פשוט לסתור אותה. אני מקווה שהיא תזכה ליחס ולדיון אף במקומות נוספים, ביתר הרחבה ממה שאני עושה כאן, ואולי מכיוונים נוספים.
זו גישה חילונית מאוד, אבל אולי ביקורת נוספת תוכל לבוא דווקא כלפי הניסיון לגזור תורת מוסר מעולם הטבע, שהיא עצמה, כך נראה, מזכירה מאוד תפיסת עולם דתית ואולי מושפעת ממנה.
בכל אופן, כמובטח, הבה נתרשם מעט מדבריו של בן דוד עצמו:

""אין מקום לתחושת העליונות המובהקת שלנו על פני חיות אחרות — וגם לא לתחושה שאנחנו מין נפרד, רציונלי, מוסרי, "בנוי בצלם". אנחנו חלק מעולם החי. אדם שמבין שהוא תוצר אבולוציוני, שהתפתח בעקבות שינויים אקראיים, שאין הוא תפארת הבריאה וגם לא "מודל אחרון", אלא רק חוליה בשרשרת, שיש בו הרבה מקום לשיפורים, שהוא עדיין נטוע עמוק בנבכי הביולוגיה ושהוא חלק בלתי נפרד מעולם החי, לא רק מבחינה אבולוציונית וגנטית אלא גם התנהגותית ברמת הפרט, המשפחה והחברה — נקודת ההתייחסות שלו אל עצמו תהיה צנועה, כאל יצור לא־מושלם.""

""ועוד מהבחינה הפילוסופית, המוות הוא גם הגורם שיכול להעמיד אותנו על שיתוף הגורל הגורף בינינו לבין כל בני האדם (וכן כל החי). פיתוח נכון של תחושות אלה עשוי להפוך אותן לתחושות אחווה בסיסיות בהתייחסותנו לזולתנו. לא רבים מסוגלים להשליך את תפיסת מותם־שלהם על כל אדם, ולגלות אהדה וסלחנות. לא בנקל נוכל לומר — הוא גזל ממני, או העליב אותי, אך המסכן, גזר דין מוות מצפה לו בסוף הדרך… ואולם אפשר באמצעות חינוך להדגיש את שיתוף הגורל הקיומי של כל בני האדם (ולמעשה של כל החי) ולטפח רגש אחווה אנושי כמתבקש משיתוף הגורל הזה, ואהדה לכלל בני התמותה.""

""בעיני, הבחירה בעצב היא פתרון כמעט הפוך מהניסיון הבודהיסטי להימנע ממנו, ונכון יותר ממנו: הרי יש זִקנה, חולי ומוות — מה הטעם לבנות תורת־אדם השוללת את ה"אני" כדי לנסות ולהתחמק מהסבל הכרוך בהם? לטעמי נכון יותר לקבל את המציאות וללמוד לחיות איתה, לא להקדיש את החיים לבריחה ממנה ולהיאחזות בפילוסופיה כמעט בלתי ניתנת למימוש, כפי שהבודהיזם עושה. טבענו, ככל שאני מבין אותו, אינו מאפשר לנו לא "להשתחרר" מהסבל ולא להתכחש ל"אני" שלנו.""

""אדם אינו יכול להיות "על־אדם" ניטשיאני, המהווה סילוף של הקיים בטבע (אין ולא יכול להיות יצור כזה, בעל התכונות של "האדם העליון", שקובע לעצמו את חוקיו וחי על פיהם מבלי להתחשב בדבר); לא בעל החירות הסארטרית הבלתי מוגבלת (שגם היא פיקציה, שאינה קיימת לא אצל האדם ולא אצל אף יצור אחר, המשועבד לגנים שלו, לעבר ולסביבה שעיצבו אותו); אין הוא יכול "להתמזג עם אלוהים", בהתאם לחזונו של קירקגור (ולוּ משום שאין אלוהים, על פי הנחת העבודה של ספר זה, וגם אילוּ היה קיים — אין הישות הביולוגית האנושית מסוגלת "להתמזג" עם ישות עילאית כזו — דבר שגם קירקגור הבין ולכן הגביל זאת למעטים בלבד); ואין הוא הישות הרציונלית שמתארים הפילוסופים והפסיכולוגים האידיאליסטים (המתעלמים ממהותו הביולוגית, מהשפעות יצריו ורגשותיו).

אך האדם גם איננו רק מכונה של דחפים ויצרים: יש לו יכולת מסוימת של בחירה והחלטה מעבר להכתבותיו הגנטיות, ויש מקרים שבהם תודעתו יכולה לבוא כחיץ בין יצריו לפעולותיו ואף לאכוון את פעולותיו.""
– על החיים ועל המוות מאת מישקה בן-דוד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s