היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום

היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום, אונ' פתוחה, 2019 – סיכום קצר.

סיימתי. קראתי חלק בקפיצות. ספר טוב.
סיכום של תולדות הפסיכולוגיה, מראשית האדם ומהעולם העתיק עד ימינו.
את הרוב, אפשר להגיד, הכרתי – אפלטון ואריסטו, דקארט וקאנט, פרויד ויונג. אך חלק נרחב לא.
הספר מתמקד מאוד בפסיכולוגיה הלא טיפולית, החל מהתקופה שלאחר קאנט, דרך הגשטלט ועד הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.
אף על פי שזה החלק שאני פחות חזק בו – אלה החלקים שקראתי ברפרוף, כי הם פחות מעניינים אותי.
אגב, נוצר פה מצב אבסורדי, שבו או שאני מכיר את החומר כבר או שהוא לא מעניין אותי, אז למה לקרוא?
בכל אופן, את עיקר העניין מצאתי בהרחבות של אלגום מפעם לפעם. כך, הוא מרחיב על ההיסטוריה של המילה 'פסיכולוגיה', הוא מתאר עבודת בלשות שניסתה לגלות מה קרה לאלברט הקטן (יש שתי אפשרויות), והוא מרחיב על יחסו של פרויד ליהדותו, כפי שכתבתי בפוסט קודם. כל אלה היו מרתקים ומועילים.
אך גם בלי זאת, ובוודאי למתחילים, זהו ספר ראוי מאוד, אף כי מצריך מאמץ – 600 עמודים גדולים, וגם יש בחינה בסוף…

כמה ציטוטים מתוך הספר:

ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"

"פרויד טען לקשר הדוק בין סירוס לברית מילה בהגדירו את ברית המילה:

תחליף סימבולי לסירוס, עונש אשר האב הקדמון הטיל על בניו ממרום כוחו. כל מי שקיבל סימבול זה העיד על כך כי הוא נכנע לרצונו של האב, אף כי מחיר הקורבן כואב (משה האיש ואמונת היִחוד, עמ' 156).

על פי פרויד, אין הבדל עקרוני בין סירוס לברית מילה: בשני המעשים מדובר בהקרבת קורבן על פי העיקרון של הקרבת חלק כדי להציל את השלם. המקור לשני מעשים אלה של הטלת מום הוא ברצון לפייס, לרצות, או אף לשחד את בעל הכוח העדיף והמאיים, וזאת כדי להציל את החיים. מנהג ברית המילה אינו ייחודי לעם היהודי. " – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום

ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"

"המושג היהודי של "עם נבחר" או "עם סגולה" הוא חלק אינטגרלי בפסיכולוגיה של דת האב: כל ילד משתוקק להיות הילד הנבחר והאהוב, ואם אפשר, הילד היחיד של אביו. היותו של עם ישראל "עם נבחר" היא אפוא הגשמת משאלה ילדותית, אם כי טבעית למדי.

אם כן, מקורם של הפסיכולוגיה והדת הוא חוסר הישע של האדם לנוכח כוחות הטבע, חוסר ישע שאינו אלא ביטוי מקביל למצב חוסר האונים של הילד לנוכח האב".
– היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום

ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"

" כך, למשל, התוגה התוקפת לעיתים בני אדם למראה שקיעת השמש — נאה להיזכר כאן בשורה הנפלאה: "יפה שקיעת שמש ללב עצוב" מתוך ספרו של אנטואן דה סנט־אכזופרי, הנסיך הקטן (1952, פרק 6, תרגום: א. לרנר) — אינה מעידה על כל זיקה דתית. ההתפעלות מיְפי הטבע הופכת לרגש דתי רק כאשר היא מיוחסת לבורא עולם ומתיישבת עם צרכים דתיים ופעולות הנובעות מהם. במצב זה, התחושה האוקיינית אינה אלא "ניסיון ראשון של נחמה דתית, כמין דרך אחרת של האני להתכחש לסכנה המאיימת עליו מן העולם החיצוני" (תרבות בלא נחת, עמ' 83)." – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום

ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"

"בהקשר זה ידועה האגדה על המשפט שנחרט בכניסה לאקדמיה: "מי שאינו יודע גיאומטריה אל ייכנס לאקדמיה". בולט הניגוד בין דרישת הכניסה הזאת ("הפסיכומטרי של אפלטון") לדרישה מקבילה לכניסה לבית המדרש בישראל, הלוא היא דרישתו של רבן גמליאל (מסכת ברכות, 28א): "כל תלמיד שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש". דרישת הכניסה לבית המדרש בישראל היא מוסרית ואילו זו של המוסד היווני היא השכלתית־אקדמית" – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום.
ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"

" קו מאפיין אחר של בריאות הוא שלוות הנפש. הנפש החושבת והרציונלית עוסקת בעקרונות הבלתי־משתנים וכך נוצרת יציבות נפשית ושלוות נפש. בניגוד לכך, ההתמקדות בארעי ובחולף אצל הסובלים נפשית גורמת לשינויים פראיים ברגשות, לתנודות קיצוניות במצבי הרוח, וגם לפחדים ולחרדות. לכן הנפש הבריאה מתאפיינת בהרמוניה ובאיזון, ואילו הנפש הפחות בריאה מתאפיינת באי־שקט ובסערות נפש." – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום

ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"

" אם הסיבתיות אינה נתון אמפירי וגם אינה מחויבת ההיגיון, מנין היא באה? לדעת קאנט, הסיבתיות אינה אלא מקרה של ידע סינתטי שהוא אפריורי. במילים אחרות, התשתית האמפירית מחולצת מהניסיון אבל מרגע שחולצה, ההכרה של הסיבתיות כופה את עצמה על האדם באופן גורף ומבלי שניתן להשתחרר ממנה" – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום

ציטוט מ"היסטוריה של הפסיכולוגיה"

"מקובלת הדעה כי קיימת העברה בלמידה וכי התעמקות בתחום אחד מקדמת את הכְּשרים השכליים בתחומים אחרים. ההצדקה העממית להעמקה בלימודי הגמרא, בלימודי מתמטיקה או בלימודי לטינית מנומקת לא אחת בטיעונים מסוג זה. אך האומנם קיימת העברה בלמידה? ת'ורנדייק ועמיתו וודוורת' הקדישו לנושא מחקר מעמיק שעיקרו פורסם בכתב העת Psychological Review בשנת 1901. ממצאיהם היו חד־משמעיים: לא קיימת העברה בלמידה! הלמידה היא במידה רבה תלוית גירוי וייחודית לתחום הנלמד." – היסטוריה של הפסיכולוגיה מאת דניאל אלגום













להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s