לחשוף את הפוסטמודרניזם מאת סטיבן היקס

לחשוף את הפוסטמודרניזם מאת סטיבן היקס.
סלע מאיר, 2019.

סיימתי. אני שואל את עצמי האם כדאי לכתוב משהו. אכתוב בקצרה.
החצי הראשון של הספר מעניין מאוד, והחצי השני משעמם.
בחצי הראשון המחבר מתאר את מה שלדעתו הם השורשים הפילוסופיים של הפוסט-מודרניזם, אותו הוא מתעב. לדבריו, בתחילה הייתה נאורות, עם אמונה בתבונה ובמציאות ועם התקדמות משמעותית במדע. אך אז באה הנאורות-שמנגד, שהיא בעצם ריאקציה לנאורות. ראש מדבריה לפי המחבר הוא קאנט. אמנם דבריו מסודרים מאוד וכתובים בשכליות רבה, אם אפשר להתנסח כך, אך תורתו בעצם מביעה אי אמון בתבונה וביכולת שלה להכיר את המציאות. זה נכון, באמת הדברים מופיעים אצל קאנט. ולמרות שזה מוזר, כי באופן מסורתי קאנט נחשב מאבות הנאורות עצמה, אך מותר למחבר כאן להשתמש במונחים משלו.
ואז הוא עובר לפרט את כל הפילוסופים החשובים שאחרי קאנט – שופנהאואר, קירקגור, הגל, ניטשה, הוסרל, היידגר ועוד. כולם, הוא מראה, בעצם ממשיכי דרכו, כל אחד באופן שלו, באי האמונה שלהם בתבונה ובמציאות. כאן עולה גם נטייה לעל-טבעי וללא-רציונלי, ולסברה שדווקא בסתירה יש עומק ועל כן אין חובה לשמור על עקיבות.
כך על קצה המזלג, ולמתעניין אני ממליץ לקרוא את הדברים בספר. זה נראה לי טיעון רציני, אף כי אפשר ודאי למצוא בו פגמים, ואף כי – יותר מזה – המחבר בעצם לא מציע כל חלופה. המחשבה שעברה לי בראש היא, שאם כל ההוגים החשובים הלכו דווקא בכיוון זה אולי יש דברים בגו, אולי זו תובנה שאי אפשר לחמוק ממנה.
אך עוד מחשבה עברה בראשי – שאולי כן אפשר להציע אלטרנטיבה. שמתי לב שבדרך כלל כשלומדים הוגה מסוים, מנסים להבין מה הוא אומר, ורק לעיתים נדירות שואלים – האם הוא צודק? והאם יש ראיות לדבריו? והרי אלו שאלות מתבקשות. נראה לי שכדאי להתחיל לשאול שאלות כאלו ואז הרבה דברים יראו אחרת לגמרי.
ועוד חשבתי, שמצד אחד ישנו הקו הפילוסופי המשורטט כאן, כפי שתיארתי לעיל, אך מצד שני המדע מתבסס על קבלת התבונה והמציאות, והוא מתקדם כל הזמן. זאת למרות שניתן לומר שמבחינה פילוסופית הוא עומד על כרעי תרנגולת. גם כאן אולי זה יכול להוביל להערכה מחדש של התחומים האלה.
ואגב, כאן גם אציין כי אולי הפילוסוף היחיד שהמחבר מתייחס אליו בחיוב בספר הוא לוק.

בחצי השני של הספר המחבר מתייחס למרקסיזם וקפיטליזם. אני השתעממתי ואין לי מה לומר על חלק זה. אציין רק טענה אחת שלו – הוא אומר שאנשי שמאל ראו שהקפיטליזם מצליח והסוציאליזם לא, לכן המציאו את הפוסט-מודרניזם, כי כך יוכלו להמשיך להיות סוציאליסטים, שהרי אי אפשר להסתמך עוד על נתונים. זה טיעון מופרך ביותר, אך מה לעשות שכך הוא כותב. לפחות לפי מה שהבנתי. בכל אופן, כל החלק הזה שעמם אותי ואני מעדיף לא להתייחס אליו.

אם כך, ספר שהתחיל טוב והמשיך גרוע. בכל אופן נתן נקודה כלשהי למחשבה. ועל כל פנים אמרתי שאכתוב בקיצור וכבר הארכתי יתר על המידה, למרות שניתן להרחיב עוד יותר.

מחשבה אחת על “לחשוף את הפוסטמודרניזם מאת סטיבן היקס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s