על הרגש השיתופי

לפי אדם סמית אנו אגואיסטים ורציונליים. בשנים האחרונות, עם פריחת הכלכלה ההתנהגותית, ובמיוחד בהמשך למחקריהם של כהנמן וטברסקי, אנו יותר ויותר חשדנים לגבי מימד הרציונליות באדם. מתברר שהאדם כיצור כלכלי אינו כה רציונלי כפי שהיינו רוצים לחשוב. עתה, נראה שהצעד הבא יהיה להראות שהאדם גם לא כה אגואיסט. בצורה הפשוטה ביותר, הוא דואג למעגלים שסביבו, תחילה למשפחתו, אחר-כך לקהילתו, אחר-כך לעמו ומדינתו, ולבסוף לעולם כולו. גם אם אנו מניחים שכל מעשה ורגש אלטרואיסטיים הם, בעצם, אגואיסטיים ביסודם, הרי אין להכחיש שלפחות מבחינה חיצונית הם קיימים. האדם הדואג למשפחתו, למשל, לא בהכרח עושה תמיד מה שטוב לו עצמו. וכן הלאה על זו הדרך לשאר המעגלים המתרחבים.
בין לבין, חבויה כאן גם הבחנה ידועה בין המחנה השמרני לזה הנחשב מתקדם. המחנה השמרני – למשל אדמונד ברק – תמיד הדגיש את העובדה שלאדם אכפת יותר ממעגליו הקרובים – עובדה שאין להכחיש – לעומת המחנה המתקדם, שניסה לדבר בשם אינטרסים כלל-עולמיים – שוודאי גם הם קיימים. כך, המחנה המתקדם מנסה לקדם את ארגון האו"ם, או ארגון דומה אוטופי, וכן הסכמים בין-מדינתיים, בעוד המחנה השמרני מדגיש את חשיבות המשפחה, המדינה, התרבות, וכן הלאה. למעשה, לדעתי, שני הצדדים נצרכים ובשניהם יש אמת.
בכל מקרה, האתגרים החדשים של האנושות, ובראש שלהם משבר האקלים, מצביעים יותר לכיוון המעורבות הכלל-אנושית. לכן, יש נטייה אצל השמרנים להתנגד לעובדות הקיימות, המאושרות על-ידי מדענים. כמו, למשל, טראמפ, היוצא נגד הסכם פריז ומצייץ נגד גרטה תורברג.
אך לא רק משבר האקלים מחייב שינוס כוחות כלל-עולמי. כבר אמרו שהעולם הופך לכפר אחד, וזאת הרבה בזכות מהפכת האינטרנט. גם מבחינת התוכן – הוא היום פתוח לכולם ברוב המדינות (לא כולן עדיין), ורק מכשול השפה לפעמים עוצר – מכשול שכנראה יתגברו גם עליו באמצעות מתרגמים סימולטניים, וקיים היום באופן חלקי באתרים דוגמת גוגל טרנסלייט ודומיו. וגם מבחינת מימון של ענקיות האינטרנט, שלרוב נעשה במקלטי מס. מקלטי מס כאלה הם גם הפתרון להתחמקות ממיסים של עשירים רבים, ורק מחשבה כלל-עולמית תפתור אותם.
כמו כן, הנימוק להקלות במיסים שמקבלות חברות גדולות במקומות רבים, וגם בארץ, הוא ברצון ובאינטרס שלנו שהן תמשכנה לעבוד דווקא בארצנו וכך לספק מקומות עבודה. גם כאן, אני חושב, מחשבה כלל-עולמית תוכל לספק פתרון למצב – אף שמציאות זאת נראית רחוקה.
ועוד לא דיברנו על המצב במדינות העולם השלישי, ובמיוחד באפריקה. מדינות אלה שנים על גבי שנים שועבדו ונוצלו על ידי העולם המערבי – אירופה ואמריקה הצפונית, אך עתה נעזבות לנפשן. נוצר מצב חולה בו אנשים קונים בכמויות דברים שהם לא ממש צריכים, במיוחד בבלאק פריידי וסייבר מאנדיי ודומיהם – בעוד במדינות העולם השלישי לאנשים אין מים. ואגב זה – בנטפליקס העלו סדרה דוקומנטרית על ביל גייטס, שניסה למצוא פתרונות תברואתיים למצב הזה באפריקה והשקיע בכך מיליארדים. אבל זה אדם פרטי, ואני מדבר על מעורבות ממשלתית כלל-עולמית.
אז לא, האדם הוא לא אגואיסט, כלומר הוא לא רק אגואיסט, ולפחות לא כל בני האדם רק אגואיסטים. מפעמת בנו אף רוח של מעורבות, של חמלה ושל צדק. בל נשכח זאת.

לבסוף, חז"ל אמרו – 'כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם' – בפרקי אבות ובמקומות נוספים. מכאן נקבע איסור לקבלת תשלום על לימוד תורה – רעיון שיתופי ואנטי-קפיטליסטי קיצוני, אף שנעשו לו במרוצת השנים הנחות שונות. באותו אופן, אנשים משתפים את מחשבותיהם וחייהם בחינם ברשתות החברתיות ובבלוגים כדוגמת הבלוג הזה. כאן יש ניצול קפיטליסטי, ציני אולי, של אותו רגש אנושי שיתופי, שכבר אי אפשר להתכחש לו.

יום אחרי שכתבתי זאת ראיתי את הרצאת טד הבאה, שאומרת דברים דומים:

ניק האנאוור: הסוד המלוכלך של הקפיטליזם — וכיוון חדש לעתיד
https://go.ted.com/CfcC

למידע נוסף על צפייה בהרצאות TED בכל הפלטפורמות המועדפות: https://www.ted.com/about/programs-initiatives/ted-talks/ways-to-get-ted-talks

2 מחשבות על “על הרגש השיתופי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s