שפינוזה כמתנגד לצמצום הקבלי

בעקבות מחשבה שעברה בי וגם תגובה שקיבלתי לפוסט הקודם על האתיקה של שפינוזה, ארצה להוסיף את הדברים הבאים –
אפשר לדמיין מסלול שונה לגמרי לשפינוזה ולרעיון הזהות שלו בין אלוהים והטבע, אם במקום ללכת בדרך הפילוסופית הקשה והסתומה בה הלך, היה הולך בדרך היהודית המסורתית ומתפלמס עם קודמיו.
והנה, כמאה שנה לפני שפינוזה חי ופעל המקובל האר"י, והוא הגה את רעיון הצמצום הידוע, בו במהלך הבריאה צמצם עצמו האל – שהיה מצוי בכל – לצדדים, והשאיר מקום, חלל פנוי, לעולם. כאן יכול היה שפינוזה לבוא ולומר – אני חולק על כך! ולמה? מתוך עמדה יהודית קלסית, משום זה מצמצם מכוחו של האל. ואז היה מציע את עמדתו הפנתאיסטית.
למעשה, בחסידות שבאה אחריו אכן אחזו ברעיונות דומים, אם לא פנתאיסטים לגמרי, לפחות פנאנתיאיסטים, כלומר – הסברה שאלוהים נמצא גם בעולם וגם מעבר לו, מעין אחיזה בכל הקצוות – גם זו, אגב, דרך יהודית קלסית. וכך ידועות אמרותיהם – 'לית אתר פנוי מניה', או 'הקב"ה ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין' – אמרות פנתאיסטיות-שפינוזיסטיות מובהקות.
כך, בין היתר, גם לא היה צריך לנדות את שפינוזה, כלומר אם היה נוקט בדרך הפולמוס הפנים-יהודי מראש. לי נראה שלא האתיקה היה הגורם לנידויו, אלא דווקא 'מאמר תיאולוגי-מדיני', בו הוא טוען שלא משה כתב את התורה. אמנם הוא נסמך שם הרבה על אבן עזרא קודמו, אבל אבן עזרא עטף את דבריו במעטפת סוד מסתורית, ואילו שפינוזה אמר דברים כהווייתם.
כך גם היה מציע שפינוזה אלטרנטיבה רציונליסטית למחשבה המיסטית הקבלית, שתפסה אחיזה בלעדית ביהדות – ואני רואה בכך טעם לפגם.
כך, למשל, לפני כמה ימים כתב בטוויטר הכתב אבישי בן חיים, כי יהודי חייב להאמין בקבלה. טענו כנגדו שהדרדעים לא מאמינים בה, וגם לא לייבוביץ', והרב קאפח, ובכלל שהיא לא חלק משלוש-עשרה העיקרים של הרמב"ם, וגם לא בכל שיטת עיקרים אחרת. אבל למעשה בן חיים ציין כאן אמת בפועל, כי באופן מעשי אכן הלך הרוחות, היום לפחות, הוא שאין לפקפק בקבלה, ושהיא חלק אינהרנטי מהיהדות. זה מצער אותי מאוד, כי אני מאוד לא אוהב אותה ולא מעריך אותה.
והסבר מבחינה היסטורית – כשהלכתי לשיעורים בבית פרת לבוגרים, היו כמה הרצאות על הקבלה. באחת מהן נאמר כי היא צמחה כתגובת-נגד לרציונליזם היהודי שקדם לה. זה בעצם השאיר את קיום המצוות עירום ונטול ערך. כאן נכנסה הקבלה והוסיפה לו טעם, שהמצווה שאתה עושה למטה משפיעה על העולמות העליונים – מעשה רב משמעות וטעם, שלא פלא ששבה המונים. הבעיה היחידה הקטנה היא, שזהו בעצם רעיון אלילי.
אז, כאמור, שפינוזה היה יכול להציע אלטרנטיבה לכל זה, אך בחר בשיטתו הפילוסופית הקשה. ואולי טוב שכך עשה ומעז יצא מתוק, שכן עתה הדרך הרציונליסטית היא הדרך החילונית, מחוץ לגבולות הדת (אך עדיין בגבולות היהדות, כפי שהוסבר).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s